יכול להיות שלילד שלך יש כוחות נפש שלאחרים אין
ילדים שונים יכולים להגיב באופן שונה לאותה סביבה.
אני לא מכיר מספיק מכיר את המקרה ואני לא חושב שאני יכול להכיר אותו מספיק טוב דרך התכתבות,
אבל חשוב לי לספר לך ולאחרים על ילדים איכותיים במיוחד שהרבה פעמים "מסתבכים" במסגרות.
כשהחברה או הממשלה מתנהלות בחוסר צדק, רובנו נכנעים לתכתיבים של הסביבה ו"מסתגלים".
יש מעט מאוד אנשים עם כוחות מרי חזקים שלא מוכנים להשלים עם חוסר הצדק והתכתיבים של הסביבה.
אלה הם כוחות מאוד חיוביים שיכולים להיות מנותבים להתמודדות נכונה עם לחץ חברתי,
לעמוד מול ניצול לרעה של סמכות, להילחם בכל מיני עוולות ולהנהיג אותנו לעולם טוב יותר.
לצערי, הרבה פעמים אנשי חינוך והורים לא יודעים איך לגשת לילדים האלה נכון ומגיעים לעימותים אישיים וליצירת תדמית של "מרדן" במובן שלילי.
למשל אם ילד מקבל 20 "עיטורים" ביום על התנהגות לא נאותה, הוא כבר מתחיל לחשוד שזה מה שמצפים ממנו ושככה מתאים לו להתנהג. הוא רואה שלמרות שהוא משתדל להיות בסדר, עדיין הוא מאוד לא בסדר, אז הוא מתחיל לחשוב שהוא פשוט כזה.
ויש עוד גורמים שמשפיעים על ילדים ומביאים אותם להתנהגות "מופרעת" או "סוררת".
ויש בזה ניואנסים מאוד עדינים. אפשר לתת לילד הוראות ליגיטימיות כך שישמעו לו כהנהגה מחייבת ושל מישהו חזק שאוהב אותו ודואג לו, וזה טוב, ונותן ייציבות וביטחון ואפשר לתת את אותן ההוראות כך שהן ישמעו לו כהשתלטות עויינת - ואז הוא ימרוד, ואפשר לתת את אותן ההוראות כך שהילד ירגיש שאלה בקשות לא מחייבות ואפילו גולי חולשה מצד ההורה\המחנך - ואז הילד ירגיש שאין מעליו סמכות והוא צריך
"לדאוג לעצמו".
ברוב המוחלט של המקרים, באמת לא הילד "הסורר" זקוק לטיפול פסיכולוגי, אלא ההורים או המחנכים זקוקים להדרכה מתאימה (מתאימה להם ולילד).
אני יכול להמליץ על רן רייטר – מטפל התנהגותי.
טיפ לגבי זמן איכות: בהרבה מקרים כשהילד מקבל יותר זמן איכות לפני השינה, לפני הפרידה בבוקר ואחרי שהוא פוגש את ההורים אחרי הגן, זה משפר את ההתנהגות בגן. גם חשוב לשפר את האיכות של זמן האיכות בזמנים הקריטיים האלה: חשוב להיות פנויים לגמרי בשביל הילד (בלי טלפונים, בלי לדאוג לסידורים וכו', לא להיכנס לעימותים, בלי שיחות חינוכיות, בלי ביקורת, פשוט להיות שם בשביל הילד ושיהיה לו כיף).
אם מקפידים על הזמנים האלה (זה יכול להיות 10-15 דקות בכל זמן) - אז הילד נמצא בגן עם יותר תחושה של נוכחות הורית בלב ופחות מנסה "להשתלט על העניינים".
בהצלחה.
