אז מה... אין סיפורים מרגשים? הנה לכם אחד!
חברה שלי כתבה את זה היום בפייסבוק:
חברה מיוחדת מאוד אמרה לי פעם שעוד יגיע יום ואגיד כמה מילים טובות על סוכרת...
אז זה נשמע לי הזוי, לא חכם במיוחד... היום, שנה וחצי אחרי, אני מסתכלת על הילדה הכי מתוקה שלי בגאווה אין קץ... זו שעוצרת ולא נוגעת כשכולם אוכלים (ולא רק מתוק), זו שדוקרת את עצמה הרבה יותר מ-12 פעמים ביום.
זו שבגילה צריכה לספור פחממות, לחשב ערכים, להיות אחראית בכל רגע נתון לדברים שהיא עושה.
זו שמתמודדת יותר מכולנו ולא עוצרת.
זו שבכל פעם שאני מוותרת, מראה לי שאפשר גם אחרת.
אז חברתי האהובה, בואי נסכים שסוכרת לא הפכה לאהבת חיי אבל בהחלט בזכותה יש לי ילדה אחרת. מתוקה הרבה יותר.
חברים, היום, יום ההתרמה של האגודה לסוכרת נעורים בישראל, לתרומה של 10 ש"ח שלחו sms עם המספר 10 ל- 1222