מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[avivs]

מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

 

[אדוינה]

פנטזיה 2000

למכירה כל אוסף החוברות של "פנטסיה 2000" שמורות במצב מדהים. חוברות 1-24 כרוכות בשני כרכים, חוברות 25-44 שמורות בנילונים. האוסף נמכר בגלל מעבר דירה וכיחידה אחת (לא ימכרו חוברות בודדות), 2500 ש"ח.

 

[Y. Welis]

אם בכל זאת יהיו בודדות... חסרות לי 10.

 

[ניימן3]

Deathless - קתרין ואלנטה

ספר... מיוחד. סיפור מלא בפולקלור רוסי שנכתב בידי סופרת אמריקאית. הוא מתחיל כאגדה מקסימה, ואז נעשה מוזר, ואז הזוי, ואז כמו חלום, ואז אני לא יודע כי אני קורא אותו נורא לאט. בינתיים, ברבע ספר, הוא לא ממש כוס התה שלי. אני יכול להעריך את המיתולוגיה הרוסית שיש שם, אבל הכתיבה מרגישה לי מאד "לילדים" (למרות שהגיבורה נשואה ולא תמימה בכלל. מצד שני, גם מקס ומוריץ לא היו תמימים).

אני דובק בספר כי יש אנשים שטוענים שהוא יצירת מופת (Bookish שבוע שעבר וגם דידי חנוך עף עליו לפני שלוש שנים). אני צריך יותר עלילה ופחות "קסם" בספרים שלי..

 

[Arthur Dentist]

ברוך הבא לעולם של סוגי אנשים שונים

להבדיל ממה שנדמה להרבה אנשים, אין כזה דבר "טוב" או "רע", אלא יש הרבה מאד תכונות, שמתאימות באופן שונה לסוגי אנשים שונים.

לכן, במקום לומר "זה ספר טוב" או סרט רע",
כדאי לפרט כמה תכונות של הספר, במישורים שונים. יש אנשים שימצאו את זה מושך ויש אנשים שזה ידחה אותם.
לכאורה - ברור מאליו.
אבל אם אני מבין את הסיטואציה שתארת, מישהו אמר לך משהו שטחי ושטותי כמו "זה ספר מופת", בלי לתאר מה זה "מופת עבורם.
אתה לא טרחת לברר מה זה מופת עבורך, וכתוצאה מכך אתה תקוע על ספר שלא עושה לך כלום, ואתה עוד גורר את זה, כאילו שפתאום הוא יהפוך להיות ספר מופת.

אין בהכרח זרות או חפיפה בין הקבוצות של אנשים, אבל אפשר, בגסות, לאפיין שתי קבוצות על הסקאלה הזאת:

אנשים שמחפשים בעיקר אווירה, ולא מעניין אותם אם יש תוכן. אפילו אם יש תוכן, הם לא ישימו לב אליו, או יתעלמו ממנו בכוונה או באוטומט.

אנשים שמחפשים בעיקר תוכן (לאו דווקא עלילה), ופחות מעניין אותם לראות תמונות סצנות סטאטיות ארוכות ומרגשות, אבל חסרות כל זכות קיום מחוץ למדיה הספציפית.

זאת כמובן חלוקה חד מימדית, כמו כל חלוקה. אבל באופן אישי החלוקה הזאת מאד עוזרת לי לדעת האם אני הולך לראות סרט מסויים או לא.

אותו דבר קרה לי עם Stalker. סרט רוסי, מבחינתי מיותר לחלוטין, חסר עלילה, נטול הצהרה או חזון.
הרבה אנשים אמרו שזה סרט המד"ב הרוסי הטוב ביותר, או הקלאסי או איזשהו שיט שטחי אחר שאנשים אומרים כשאין להם משהו קונקרטי להגיד.

 

[ניימן3]

קצת הגזמת. אני שמח שהחלטתי לקרוא את הספר.

גם ידעתי למה אני נכנס לפני שהתחלתי לקרוא (כי קראתי כמה ביקורות עליו).

בשורה התחתונה, ספר מקורי ושונה מרוב ספרי הפנטזיה שקראתי. טוב לנסות דברים מקוריים, אפילו אם מלכתחילה הם לא נראים כמו כס התה הרגילה שלי. לפעמים אני משתעמם (כמו עכשיו), ולפעמים מופתע לטובה מאיך הטעם שלי השתנה.

לא צריך לעשות טרגדיה מזה שניסיתי לקרוא ספר שלא קולע לטעמי..

 

[Arthur Dentist]

בזכותך אני לא אקרא את הספר הזה

לא חושב שהגזמתי.

 

[itaym02]

טוב, אתה יודע מה עושים למי שצועק "המלך עירום"

 

[clouds11]

STALKER סרט לפי ספר ברוסית שתורגם ונקרא"פיקניק לצד הדרך"

לא זוכר הרבה אבל הסרט מותח משום שמכניסים את הצופה לתוך עולם מסוכן
כאשר המטרה להגיע לחדר מסויים שם מחכה פרס ששווה את הסכנה ואת סיכון החיים
הספר מומלץ וכנראה אקרא אותו שוב

 

[clouds11]

נזכרתי קצת יותר ב-STALKER

המסגרת של הסיפור והסרט דומים לסרט "הרץ במבוך"
מסתבר שחיזרים נחתו על כדור הארץ לאחר שגמרו את עיסוקיהם הם עזבו את איזור הנחיתה
האיזור כולו מגודר על ידי השלטון משום שהוא איזור מסוכן
כל האיזור עובר כל הזמן שינויים (האדמה והמבנים זזים) והוא מלא במוקשים.
רק לאנשים מסוימים שנקראים סטולקרים מותר להכנס לשטח והם אוספים ציוד שהשאירו החיזרים
במרכז השטח קיים מבנה שאף אחד לא הצליח להגיע אליו מי שמנסה נהרג

 

[Y. Welis]

יש גם משחק מחשב קווסטי טוב באותו השם.

 

[Y. Welis]

אני למשל מחפש את שניהם. החיבור הוא שעושה סרט טוב באמת

וכשיש סיפור טוב, אפשר להוסיף אלמנטים אומנותיים.

יש גם במאים נדירים שיודעים לבטא עשרות שורות דרך שוט אחד טוב; לכן אחת ההגדרות הטובות לסצינה, היא שלא ניתן לבטא במלים תחושות שהיא העבירה אליך - ששורות בתסריט לא יתחילו לתאר: זו האומנות האמיתית (ואני תמיד נזכר בקטע כזה מתוך 'סלבדור' של אוליבר סטון, שלא נראה שאיזשהו תסריט יוכל לתאר - כנראה בגלל אילתור ועריכה מוצלחים).

בעניין סטראקובסקי (ביים גם את 'סולאריס') - הוא מחייב הכנה... אם מתכוונים לראות. לעיתים צריך לחכות עד לרגע מסויים. הרושם של סרטיו יכול להגיע אליך גם שבועות וחודשים אחרי שראית אותם.
זה דורש מוכנות. לא לכל אחד - בהחלט לא לכולם, אבל למי שמעוניין להשקיע.

 

[Bookish]

שחקן מספר אחת

של ארנסט קליין. הצלחתי לתפוס אותו בספרייה והתנפלתי עליו מיד לפני שמישהו אחר ייקח אותו (קשה להשיג ספרים חדשים בספרייה שלנו...). אני באמצע הספר וטובעת ברפרנסים של חנונים מהאייטיז. לא שיש לי בעיה עם רפרנסים, אפילו כשאני לא מבינה אותם או שלא אכפת לי מהם כמו שלגיבורי הספר אכפת מהם, אבל הם משתלטים על מה שאמור להיות העלילה, ולפעמים גולשים לרמת המביך (ספוילרון: המשימה שבה ה"מפיקומנים" -לא יודעת איך הם נקראים במקור- צריכים לשחק במדויק דמות בסרט משנות השמונים? די מעפן). אבל העלילה (כשהיא לא טובעת באינפו-דמפס מתרבות שנות השמונים) סוחפת ומותחת, כך שאני נהנית מהספר בסופו של דבר.
מחכים בצד: wheel of the infinite של מרתה וולס ו"אש" של קריסטין קאשור (גם מהספרייה. ולקח לי יותר מדי זמן להשיג עותק פנוי שלו! ספריה מעצבנת).

 

[ניימן3]

ספר נהדר.

קראתי איפושהו שזה ספר שחצי ממנו אקספוזיציה. זה נכון, אבל החדווה הזאת של הגיבורים לצלול באובססיביות לכל התחביבים שלהם פשוט סחפה אותי.

 

[הייזל]

הספר השני בסדרת ריילי ג'נסן

הרבה סקס ה-ר-ב-ה סקס בכל הכיוונים. אין פרק אחד בלי סצינת סקס או מזמוזים.
הגיבורה הראשית, ריילי ג'נסן, היא חצי ערפד חצי אדם-זאב ובעולם הזה אנשי-זאב מזיינים כמעט כל דבר כל הזמן ובמיוחד כשהירח מלא, הם מאוד חופשיים מינית עד שהם מוצאים את הסול מייט שלהם ואז הופכים למונוגמיים.
בספר השני ריילי מזדיינת עם אדם-זאב, אדם-סוס, ערפד בן 1,200 שנה, ואדם-זאב שהוא אלפא ובקושי עברתי שליש ספר.
&nbsp
שלא תבינו לא נכון, יש עלילה בספר ומסתורין שצריך לפתור והסיפור לא רע. אבל אם אתם מחפשים סדרה עם הרבה smut זו הסדרה בשבילכם.

 

[אכמו]

השאלה האם smut מוצלח?

 

[הייזל]

תנסי ותראי

Arthur, Keri - Riley Jenson Guardian 01 - Full Moon Rising

 

[תמר עדי]

dreams of gods and monsters

החלק השלישי של בת העשן והעצם
יש לי את הספר כבר בערך 4 חודשים ורק עכשיו התפנה לי זמן ולקרוא לצלול אל הספר - בכל זאת באנגלית דבר שהוא לא פשוט לי.
בערך 50% ועומד בסטנדרטים של הסידרה.