מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[avivs]

מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

 

[trilliane]

"סודות ההצפנה" מאת סיימון סינג – מרתק!

השבוע צפינו ב"משחק החיקוי" – הוליוודי וקלישאתי במקצת, אבל מעניין ומהנה. בעקבות הסרט התחלתי לקרוא את הספר (אני כבר באמצע, את החלק על טיורינג כבר עברתי).

 

[Bs Bane]

העמדה/אלים קטנים

העמדה תפס אותי לגמרי. כל המריחה נגמרה, כל המתעטשים מהשליש הראשון של הספר -- שמורכב ברובו מאנשים מתעשטים -- מתו, והגענו לפוסט שבפוסט-אפוקליפסה. הדמויות המעניינות מכירות עוד דמויות מעניינות ואפילו התחילו להפגש אחת עם השניה.
רק בהתחלה היתה לי סלידה כי לא ידעתי שיהיו אלמנטים של פנטזיה (אם כי הייתי אמור לנחש כי זה סטיבן קינג) אבל אחרי שהשלמתי עם זה אני מאוד מחכה לראות לאן זה ילך מפה.

מכשפות בחול היה מדהים. השילוב שלו עם סיפורי אגדות, הסאטירה, הצרפתית (Foreign) של נני אוג, האוירה. הכל מושלם.

אלים קטנים התחיל מאוד טוב.

 

[avivs]

העמדה

אחד הספרים האהובים עליי.
תפס אותי כל כך חזק כשקראתי אותו בתקופת הצבא. אחריו המשכתי ל"זה" שהיה גם מצוין, אבל יש משהו בעמדה שמרגיש כל כך אמין ועוצמתי. הספר הזה נשאר איתך שנים.
&nbsp
&nbsp

 

[annefan]

גלינקיל ומשחקו של המלאך

גלינקיל - סיימתי. לא כצעקתה, חביב בכללי, ודי מצחיק לפרקים.
משחקו של המלאך - כתוב מאוד יפה. הסיפור זז כבר מההתחלה, מזכיר שלא במפתיע את צילה של הרוח.

 

[חתול השיממון]

משחקו של המלאך! כמה שאני מקנאה בך שאתה קורא אותו לראשונה!

אם אני, לעומת זאת, אתחיל לקרוא אותו עכשיו, זאת תהיה הפעם השלישית

איזבלה

ובכלל כל הספר הזה

אם אתה צריך מישהו להתפנגרל איתו עליו, החתול פה בשבילך

 

[annefan]

תודה, אעדכן

 

[Bookish]

Uglies+A Dirty Job

Uglies של סקוט ווסטרפלד. ספר YA-דיסטופיה שתורגם לא מזמן גם לעברית. קראתי אותו בגרסת המקור, אז אין לי דעה על התרגום.
טלי היא נערה בת 16 כמעט, שחיה בעולם אוטופי (לכאורה, לכאורה) בו נערים חיים כ"מכוערים", באזור נפרד משאר החברה, עד שהם מגיעים לגיל 16. בגיל 16 עוברים כולם ניתוח שהופך אותם ל"יפים", על פי קריטריונים פסבדו-מדעיים, והם חיים באזור מיוחד ובעיקרון, חוגגים כל היום. טלי, כמו כל הנערים, חולמת על היום הזה, בו תוכל גם להצטרף לחבר הטוב שלה שכבר עבר לעיר היפים. לא הרבה לפני יום הולדתה, פוגשת טלי בנערה מרדנית, שיי, שלא בטוחה כל כך שהיא רוצה להיות יפה. היא מספרת לה על אזור מיוחד בו חיים אנשים שברחו לפני הניתוח שלהם, ועל אדם מסתורי בשם דייויד שחי שם. כמה ימים לפני יום הולדתה ה-16 של שיי (שהוא ב-מ-ק-ר-ה גם יום הולדתה של טלי), היא בורחת ומשאירה לטלי הוראות מעורפלות כיצד להגיע למקום המסתורי אליו ברחה. כשטלי מגיעה לניתוח שלה, היא נשלחת לאגף מיוחד בו מבשרים לה שהיא חייבת להסגיר את שיי, או שאף פעם לא תהפוך ליפה...
בשבילי הספר הזה היה אכזבה. כלומר, אם לא הייתי קוראת עליו כלום הייתי נהנית מעט יותר. בסופו של דבר, זה ספר דיסטופי לנוער, ודי שגרתי מהבחינה הזו. אבל קראתי כמה ביקורות שגרמו לי לחשוב שיהיה בספר הזה משהו יותר...מעניין, משמעותי...
הכתיבה היתה מאד פשוטה, אפילו יותר ממה שהתרגלתי אליו בספרי YA, ולי זה קצת הפריע. הדמות הראשית היתה קצת מעצבנת (אבל במובן מסוים זה יתרון. סביר להניח שבספרי ההמשך, שאני לא בטוחה שאטרח לקרוא, היא תהפוך לthe one, זו שתעשה את ההפיכה בחברה ותפיל את השלטון הרודני וכן הלאה, אבל לפחות בהתחלה, היא נערה רגילה, בלי אופי חזק, בלי יותר מדי מרדנות. זה היה כמעט מרענן אחרי כל מני קטניסיות) והיה לי די עצוב שמערכת היחסים בינה לבין שיי היתה צריכה להיהרס ברגע שהגיע בחור. ואז כמובן שהמוקד היה מערכת היחסים בין טלי ובינו, ושיי הפכה לכעסנית מרירה. לקראת הסוף, הסיפור חזר מעט לעסוק בחברות (המעורערת) בין טלי ושיי, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. העולם היה בנוי היטב, אבל לא מספיק מקורי. ה"טוויסט המחריד!!!1" היה צפוי מקריאת הכריכה האחורית והיו יותר מדי רגעים מתים.
אני מרגישה שאני קוטלת את הספר יותר מדי, כי בסופו של דבר הוא לא היה מאד גרוע. אני ממליצה להשאיל אותו מהספריה, אם אתם רוצים קריאה קלילה ואתם אוהבים ספרי YA דיסטופיים.

ועכשיו אני קוראת את A Dirty Job של כריסטופר מור.
התחשק לי ספר קליל ומצחיק, ולקרוא משהו של פראצ'ט היה קצת מדכא אותי, אז הלכתי על הספר בספריה שלי שהיה נראה הכי קרוב לפראצ'ט ולא נכתב על ידי ניל גיימן. הספר עוסק בצ'ארלי, beta-male (זה הולך לחזור על עצמו בספר די הרבה) חביב ומאושר בחלקו: הוא מנהל את העסק המשפחתי, חנות יד-שניה, עם חבורת עובדים אקסצנטריים, נשוי באושר לרייצ'ל ועכשיו גם נולדה לו תינוקת חמודה בשם סופי. עד שאנשים מסביבו מתחילים למות, והוא רואה כל הזמן חפצים זוהרים באדום ועורבים תוקפניים. צ'רלי נבחר להיות "מוות"(לא ה-מוות. רק מוות), והוא צריך לנווט בין איסוף נשמות, גידול בתו הפעוטה ושמירה על העולם שלנו מפני השתלטות כוחות האופל.
הספר משעשע מאד, אפילו צחקתי בקול כמה פעמים (לא קורה לי הרבה). אני רק באמצע, אבל בינתיים-מומלץ.

 

[Y. Welis]

תודה על הביקורת. אביב כאן המליץ בזמנו על ספרי YA מקוריים

ומעניינים. לווסטרפלד יש עוד כמה.

 

[ווסאבי74]

אני דווקא נהניתי ממנו

מ-uglies.
הוא היה לי מאוד קריא ונראה לי שיש בו אלמנטים שעוד יותר ימשכו בני נוער מאשר אותי (כל נושא הגלישה באוויר למשל). יש אפיון של אוכלוסיות שונות על ידי סלנג שונה. נראה לי שמסרים שהוא מנסה להעביר מוצגים בצורה אינטיליגנטית ומעלת שאלות (גם אם גלויה לפעמים) ולא בצורה של מוסר השכל ברור וסגור.

 

[מיכאל ג]

שם שרו מאוחר הציפורים המתוקות

קראתי (ליתר דיוק שמעתי) במסגרת השלמת קלאסיקות.
האמת, לא יודע למה טרחתי. ספר לא מעניין עם דמויות לא מעניינות וספקולציה מדעית לא ברורה ובלי הרבה פואנטה. זה באמת נחשב קלאסיקה או שטעיתי וזה סתם "ספר ישן"?

 

[מיכאל ג]

וסיימתי את the dark side of the sun

כמו ספר המד"ב המוקדם השני של פראצ'ט, גם הספר הזה שואב רבות מהסגנון של לארי ניבן, עם יותר הומור אבל לא ברמה של עולם הדיסק - זה ספר קליל אבל הוא לא פרודיה. פראצ'ט באמת מוצלח בבניית עולם צבעוני ומוזר, מלא בחייזרים שונים ומשונים, וההיסטוריה הגלקטית שלו במקרה הזה, גם אם היא מזכירה קצת את זו של החלל המוכר, מקורית: קיימים בגלקסיה 52 סוגי חייזרים, שכולם התפתחו בטווח של מספר מיליוני שנים, וכולם מרוכזים בבועה אחת בקוטר כמה מאות שנות אור. די ברור שזו לא מקריות, ואכן בפלנטות שונות נמצאים מגדלים משונים עם כיתובים מסתוריים, זכר לגזע שככל הנראה הניע את האבולוציה בעולמות הנ"ל, שמקבל את השם "ג'וקרים". הגיבור האנושי, פלוס רובוט וחייזר אחד, יוצאים למסע למצוא את עולם הג'וקרים בעקבות נבואה של מתמטיקה קוואנטית פסיכוהיסטורית שקרכלשהי.
את הטוויסט הגדול בסוף ניחשתי די הרבה זמן מראש כי כבר ראיתי אותו באיזה ספר, אבל לא משנה. למרות כתיבה לא אחידה, עדיין ספר שווה קריאה. אפילו פראצ'ט צעיר ומתחיל ומושפע הוא עדיין פראצ'ט.

 

[avivs]

Station Eleven

אני ממש בהתחלה שלו.
מספר על סוף העולם (99% מתו מוירוס תוך כמה ימים), ומי שנשאר מנסה לשרוד.
אמורה להיות שם חבורה של שחקנים שמנסה להמשיך לעבוד.
&nbsp
ביקורות בעיקר חיוביות.
ההתחלה כתובה טוב.
&nbsp
http://www.amazon.com/Station-Eleve...qid=1427614503&sr=8-1&keywords=eleven+station
&nbsp

 

[ניימן3]

ג'ורג' מרטין אמר לא מזמן

שזה הספר שהוא מצביע לו להוגו (בשלב הראשון של המועמדים).

מחכה לי על הקינדל. מסתקרן לדעת מה תהיה דעתך עליו.

 

[מירטל נקודה]

את הראשון של ניקלוס פלמואל

נסבל בעליל, אין הפתעות, הרבה יותר מדי דב"שים.

והאם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות.ספר ששוקל עשירית מהארי פוטר וכבד ממנו פי עשרים.