מה קראנו/ראינו/שמענו השבוע?

[כריכרכה2]

מה קראנו/ראינו/שמענו השבוע?

 

[uperi22]

הערפילאים - באר האלוהות

ספר טוב מאוד למרות שדי נמרח בדברים מסויימים.

התחלתי לקרוא גם "בלי לומר שלום" - ספר מתח נחמד, זאת פעם ראשונה שאני חורג ממד"ב ופנטזיה..

 

[הייזל]

רשמים מהסרט דוקטור סטרינג'

ראשית, המלצה - אתם הולכים לראות את הסרט? לכו להקרנה בתלת-מימד כי האפקטים בסרט מהממים ודו מימד לא יעשה להם צדק.
&nbsp
מבחינתי הסרט היה אכזבה. לא בגלל שהוא לא היה כייפי או טוב אלא שהוא היה שטוח ולא נכנס לעומקם של הדמויות, במיוחד לא הדמות הראשית. לא חשתי הזדהות עם הדמות, לא כל כך עניין אותי לראות מה יקרה לה ואיך. לא עברתי עם דוקטור סטרינג' את מסלול היסורים שהוא עבר. לא בגלל שהוא יהיר ואגוצנטרי אלא בגלל שלא ראיתי את התהליך שהוא עובר, את הספירלה של ההקרבה חסרת הטעם כדי לחזור לחיים הקודמים המופלאים שלו.
&nbsp
בנו מאוד יפה את הדמות בהתחלה: היהירות, הזלזול באחרים עד מחיקתם מחייו, ההתמכרות לסיכונים מיותרים, תחושת האי פגיעות, העושר מצד אחד והריקנות מצד שני שבחייו. עשו את זה בקצרה ולעניין. אבל הפירוק, הנפילה של סטיבן סטרינג' לא הייתה משכנעת, לא הייתה ברורה. אפילו כשהוא מגיע לנפאל הוא עדיין לא נראה כמו אדם שבור וחסר כל. הוא ממתין שעות ליד המקדש ואין עליו טיפת לכלוך, הוא לא נראה מורעב או כאילו הוא חייב ללכת לשירותים. וכשהוא מתקבל למקדש ומתחיל בלימודים שלו בדרך להארה זה נראה כביכול הוא עובר מדרגת תלמיד לדרגת מאסטר בשבועיים. כל התהליך הרוחני והרגשי שלו מתבטא [כשהוא מתבטא] דרך אחרים.
&nbsp
ההשוואה המיידית שעלתה לי לראש היא הסרט "באטמן מתחיל". גם שם יש לנו בחור יפה תואר מוכשר עשיר וריקני שעובר מסכת יסורים עד שהוא מוצא מקדש במזרח הרחוק שעוזר לו למצוא משמעות בחייו. אבל בעוד שברוס ווין עובד קשה כדי לאבד את עצמו ואז למצוא את הדרך חזרה. סטיבן סטריינג' עושה הכל כדי להישאר עצמו ובסוף משתנה ממדען קליני לקוסם על. עם ברוס חשתי את המאבק שבתוכו, אצל סטיבן? נאדה.
&nbsp
אני ציפיתי לסרט עמוק שיחקור, ולו במקצת, את נפשו של הגיבור הראשי וקיבלתי סרט פופקורן קליל וכייפי.
&nbsp
דבר נוסף, האם אני היחידה שהבחינה שהמוסיקה בסרט נשמעה קצת הרבה כאילו היא לקוחה מסרטי סטארטרק?
&nbsp
בנדיקט קמברבאץ' משחק נפלא. האיש תקוע בתפקיד הגאון האקסנטרי ועושה עבודה נהדרת. גם שאר השחקנים מצוינים. הסיפור חביב ואם לא היה סתיו עכשיו [בערך] הייתי אומרת שזה סרט קיץ מצוין.
&nbsp
בשורה התחתונה: לכו לראות, רק אל תצפו לסרט עמוק.
&nbsp
3.5 כוכבים מתוך 5 אפשריים

 

[כריכרכה2]

בסה"כ עוד סרט סופר גיבורים טיפוסי של מארוול

בשביל האפקטים והאקשן במאות מיליונים שווה לראות את זה בקולנוע, לא מעבר.

 

[שמוליק דגן]

מה שמעורר אצלי "שאלה" שלא לעניין.....

אז מה כל העסק הזה עם הסטרימינג???......

אני תמיד "חשבתי" לי לתומי שסירטי קולנוע (במיוחד מהסוג המדובר) נועדו
לצפיה מרשימה על מסכים גדולים ככל האפשר, והנה מנסים לשכנע את העדר
בכל מיני "פטנטים" שכדאי לו לצפות בהם על מכשירים ידניים זערוריים, בסטרימינג
באיכות מפוקפקת, שפוגעים בהנאה הצרופה שיועדה למדיום הזה.....!!!!

או-טו-טו כבר לא יהיה כדאי להשקיע בהפקות קולנועיות משום שההשקעה
הולכת לאיבוד כשצופים בה על מסך בגודל של גלויית דואר (במיקרה הטוב בערך).....

 

[מיכאל ג]

מי מנסה לשכנע אותך לראות סרטים בסטרימינג?

 

[שמוליק דגן]

מי לא???

כל מיני HULU למיניהם, מיקרוסופט, אמזון, נטפליקס, אפילו חברת אפל - כולם
יוצאים עם מכשירים ידניים קטנים, בליווי כל מיני תוכנות סטרימינג להנאת הציבור
הנבער.

 

[כריכרכה2]

יש לזה ביקוש, יש אנשים שתקועים בעבודה משעממת עם הטלפן שלהם

ורוצים להעביר את הזמן בצפייה בסרטים וסדרות ואפילו מוכנים לשלם על זה. אבל מעבר לזה, אתה גם יכול להשתמש בשירותי סטרימינג כדי לצפות בסרט באיכות מצוינת בקולנוע הביתי שלך.

 

[כריכרכה2]

המפגש, סרט המד"ב החדש של דני וילנב

אני מוכרח לומר שדי מהר הפכתי למעריץ של הבמאי הזה בעקבות אסירים וסיקאריו המצוינים. אני חושב שוילנב הוא במאי שמוכיח את חשיבות תפקיד הבמאי. אם למשל תקחו את התסריט של החצי שעה הראשונה של הסרט הוא עלול להיראות לכם מאוד בנאלי, אבל הבחירות האמנותיות של וילנב הופכות אותו לחוויה רגשית מטלטלת.
&nbsp
מתבקשת השוואה ל-"בין כוכבים" של נולאן, שניהם לכאורה מתחילים כסרטי מד"ב רציניים ומסתיימים בהמון קיטש ורגשות. אבל נדמה לי שבתחום הרגשי אין כיום מתחרה לוילנב בהוליווד. אם היה אפשר לחבר את התחכום של נולאן עם הריגושים של וילנב אז היינו מקבלים כנראה יצירות מופת גדולות עוד יותר ממה שהשניים מפיקים בנפרד בעשור האחרון.
&nbsp
מה שמדהים במיוחד בעיני זה שבדיעבד התסריט של המפגש הוא באמת עלוב, לדעתי כל במאי ממוצע שהיה לוקח את התסריט הזה היה מוציא ממנו סרט בינוני במקרה הטוב. היכולת של וילנב לקחת תסריט כל כך חלש ולהרים אותו לשמים (ומעבר) מעידה על לא פחות מגאונות.