"לבד על מאדים" - אנדי וייר.
זה הספר עליו בוסס הסרט עם מאט דיימון, ובכנות אני מצטער שלא הסתפקתי בסרט. למה?
כי הספר היה די גרוע, לטעמי, והוא סבל בדיוק מאותה בעיה של הספר הקודם של הנ"ל שקראתי, וגם ממנו לא נהניתי במיוחד, ככה שלא ברור לי למה בכל זאת קראתי את הספר, אחרי האכזבה שלי מהראשון של וייר.
אז מה הבעיה הזאת שאני מדבר עליה? הדמות הראשית. גם בספר הזה הדמות הראשית הייתה בלתי נסבלת, לטעמי רק שהפעם אחרי 200 וקצת עמודים - נטשתי את הספר, ולא רק בגלל שראיתי את הסרט.
מה היה בדמות של מארק וואטני בספר שהיה כל כך בלתי נסבל , לטעמי? מאוד פשוט - הוא ההגדרה הטהורה למה שקוראים באנגלית "a-hole" או "a dick". ניסיתי למצוא מילה בעברית שתתאר את זה, אבל לא מצאתי משהו מספיק ראוי. בדיוק כמו הדמות הראשית בספר הקודם של וייר שקראתי ואף כתבתי עליו פה - "ארטמיס". 2 ספרים ובשניהם ככה המחבר בחר לבנות את הדמות הראשית שלו וזה גורם לי לתהות האם זאת האישיות של המחבר, שפשוט אימץ אותה לדמויות הראשיות שלו.
בכל מקרה, אני כן אציין שבקטעים שמארק וואטני לא היה חלק מהם, דווקא הספר היה בסדר גמור, אבל הבעיה היא שהוא הדמות הראשית, משמע 80% מהספר סובב סביבו, ובאיזה שלב פשוט הרמתי ידיים ונטשתי את הספר.
נראה לי שאחרי 2 הספרים האלה של וייר הגעתי למסקנה על עצמי כקורא - הדמות(דמויות) הראשית בספר מאוד משפיעה על ההנאה שלי מהקריאה. אם אני אמצא אותה בלתי נסבלת - הספר יאבד אותי מהר מאוד וסביר להניח שיינטש.