נושא הקונכיה- צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני
הנ"ל הוא הראשון בסדרה בשם "אחוות הקונכיה", שהייתי אומר שיש לה סממנים מאוד חזקים של פנטסיה. מצאתי את הספר במקרה בספריה, כשמישהו מעובדי הספריה שם אותו באגף המד"ב והפנטסיה, במקום באגף המבוגרים, אליו שייכו את הספר(כנראה בגלל ספרים קודמים של הסופרת), למרות שלאחר קריאה בו הוא בהחלט מתאים יותר לפנטסיה, ובמקרה הזה לאגף ה"פנטסיה לנוער" בספריה. טוב אם אהיה כנה, מהקריאה בספר אני חושב שהוא מתאים יותר לפנטסיה לילדים. הספר לא היה משהו, אני חייב להודות. לאורך כל הקריאה בו היה מאוד מוחשי שהוא נכתב לילדים, בעיקר. יותר מפעם אחת שקלתי לוותר עליו, אבל הוא סה"כ היה 250 עמ', אז קראתי אותו עד הסוף. הספר לעיתים סבל מקלישאתיות יתר. טוב אולי לא קלישאתיות, אלא ילדותיות, אבל זה מובן בהתייחס לקהל היעד שלו(מההתרשמות שלי). הדמויות היו מאוד לא מפותחות. לעיתים העלילה רצה מהר מדי, ולעיתים נמרחה מדי, אבל בשום שלב לא הצליחה להיות מעניינת מספיק. בקיצור - הגיל שלי לא עזר להתרשמות חיובית מצידי מהספר. נראה לי שקהל היעד של הספר יהנה ממנו יותר.
 
