עידן דרקולה וטרילוגיית המוסד של אסימוס
הכל בעברית. כמה נדיר אצלי.
עידן דרקולה יצא באופוס. הוא מספר מין סיפור שענטז שמערב ערפדים, ג'ק המרטש, אנגליה הויקטוריאנית וכמעט כל דמות מפורסמת מאנגליה של סוף המאה ה - 19 שאתם יכולים לחשוב עליה.
התחיל לי קצת איטי, אולי כי ערפדים זה לא ממש הקטע שלי וגם אני לא מכיר תרבות בריטית כמו שחשבתי - אבל ברגע שעברתי את עמוד 100 זה טס. אחלה דמויות, עלילה נהדרת (מהסוג המהודק שלפעמים נדמה שכבר לא עושים כיום) ורעיון מקורי מבוצע בצורה פנטסטית.
על טרילוגיית המוסד אין מה לומר: יצירת מופת. לא פעם ראשונה שאני קורא אותה כמובן - אבל פעם ראשונה כמבוגר. אז לוקחים מזה דברים אחרים.
אסימוב הוא סופר שיש לו הכל: רעיונות, עלילה, יכולת כתיבה. אני יודע שטוענים שהדמויות של שטוחות כמו דיקט. זה בגלל שלכל דמות יש תכונת אופי אחת שמתארת אותה בערך וזהו. בינינו? לא יודע אם זה לא עדיף על מאות שורות של דיאולוגים והרהורים פנימיים שכותבים כיום, שמשאירים אותי עם דמות ברברנית ובלי אפיון אמיתי. פה לפחות אני יכול להבדיל בין הדמויות.