מה קראנו/שמענו השבוע?

[avivs]

מה קראנו/שמענו השבוע?

 

[כריכרכה2]

יצא הספר השלישי בטרילוגיית Raven's Shadow

והוא מקבל קטילות מפחידות באמזון, מבין 10 הביקורות המובילות אפילו לא אחת מעל 3 כוכבים ויש כמה של כוכב אחד. בכל זאת אני אתחיל לקרוא אותו, אבל אני לא מתחייב לסיים. באמת חבל שהסופר התפתה למקסמי השווא של הוצאות הספרים הגדולות ונטש את נקודת המבט הבודדת והמעמיקה שכה הצליחה בספר הראשון לטובת שלל גיבורים שטחיים.

 

[גלי1היחידה]

בוקר אור!

סיימתי שלושה ספרים נהדרים:
* Autumn Republic (The Powder Mage, #3)
* יושרה שניונית (Acillary justice) / אן לקי (עליו העלתי המלצה).
*"החיפוש אחר וונדלה" (עליו אעלה המלצה בבלוג בהמשך).

בתכנון להתחיל את Mark of the Remaker: Book One of the Remaker Series

סופ"ש נעים לכולם!

 

[avivs]

מה חשבת על ה republic?

 

[גלי1היחידה]

מאד אהבתי אותו.

 

[cordilio]

עדיין קורא את הימנון לליבוביץ

 

[Y. Welis]

-> 'האימפריה בקאסבה' (כותרת לציור)

מזכיר לי מה שאומר הרע ב'עולם היורה' (שכבר יש בגירסה שאינה TS ברשת - רק עם כתוביות תאילנדיות) על ה-וולוסיראפטורים, 'אילו רק היו לנו כמה כאלה בטורה-בורה'...

עברתי היום על 'וייוורד פיינז' הספר, של קראוץ' (לדעתי באנגלית יהגו 'קראוק'), והוא חביב.

הוא אגב מוכיח די יפה מה שטענתי כאן (וכן מה שציין מיכאל במלים חריפות יותר), שהסידרה בעצם הסתיימה בפועל בפרק 5. הספר מסתיים פחות או יותר בנקודה ההיא, אחרי 200 עמ'. כך שכמעט כל מה שהיה בסידרה אחרי, זו המצאה שלה.

מצער, כי היה להם חומר טוב ומתכון לאימה-מיסתורין, עם הרבה זיקה ל'טווין פיקס', שהמחבר מציין כמקור השראה וחיקוי עיקרי.

 

[הלדיל]

לא בדיוק

הסדרה מכסה את כל שלוש הספרים ממה שהבנתי (כולל המצאות משל עצמם.). לגבי הספר עצמו, 'ווייוורד פיינס', בפעם הראשונה, הוא היה כתוב בצורה שלא בדיוק עודדה אותי לקרוא אותו. בפעם השנייה, בעקבות הסדרה בטלוויזיה, השלמתי את קריאת הספר. לדעתי, סדרת הטלוויזיה מצוינת למרות שדעתי מושפעת מכך שקראתי שתוכנית "הדור הראשון" קיימת גם במציאות - דאעש נוהגים להרוג את ההורים ולחנך את הילדים. הסיפור של פלצ'ר על קבוצה A הזכיר לי תוכנית שקראתי על הטסמנים האחרונים, שלמרות הכוונות הטובות שהושקעו בשימור הקהילה שלהם על ידי מיסיונר נוצרי, פשוט גוועו ונעלמו מהעולם (חבל שיוצרי הסדרה לא מכירים את הסיפור הזה.).

 

[Y. Welis]

בהמשך ראיתי שיש 2 המשכים. משום מה בתרגום של 'אופוס' לא זכרו

- אולי אמצעי-נגד לדרישות עתידיות להוציא אותם...
&nbsp
בכל מקרה אני מניח די בוודאות שהעונה ה-1 היתה אמורה להיות לפי הכרך הראשון נטו, אבל אחרי תחזית רייטינג שלילית בתום 3 פרקים, החליטו (שלא בתבונה) להכניס את העלילה של הספר השני והשלישי (אולי; לא בדקתי) לעונה.
&nbsp
אם זה תוכנן מראש - עוד יותר גרוע (מה היו עושים בעונה 2, אילו היתה?).
&nbsp
מסוג ההחלטות שהורסות סידרה. כמו ב'יומני שרה קונור', שאיבדה את הדרך בעונה 2, למרות חומרים משובחים. אחד השיאים הנמוכים שם היתה טענת מתכנת אחד ש'סקיינט' נגלתה אליו בחלום... זה המקור האולטימאטיבי.

 

[הלדיל]

אפשרות אחרת.

מהמעט שהבנתי, העונה הזו היא בערך מה שהם תכננו כלומר זה אמור להיות סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. הרשת התחילה לחשוב על עונה שנייה לאחר שהם ראו שהרייטינג של הסדרה יציב ואף טוב. הכותב הראשי של הסדרה אמר בראיון איתו שהקונפליקט המרכזי הוא עם האבים בעיניו ואיך מתמודדים עם האמת של קיומם (היה לו ראיון בטי.ווי. קום.) אני חושב שלא צריך לגזור מגורלה של "יומני שרה קונור" על גורלה של 'וויוורד פיינס'.

 

[Y. Welis]

לדעתי צריך. שתיהן מיסמסו פוטנציאל. מה שמרגיז שסדרות טובות

יותר מאלה מכל בחינה שהיא, כמו 'יום האתמול' ו'רילאטיביטי', אפילו לא סיימו עונה, ושם כל פרק היה אוצר בלום.
&nbsp
מראה הסטנדרטים כיום למהו סיפור טוב, נמוכים יותר. ולא אזכיר את המישמש המייגע של OUAT.
&nbsp
כולם צריכים ללמוד מה-STRAIN. למרות שהיא עיבוד קצת קרוב מדי לספרים (גם טרילוגיה).

 

[MonicaF]

סיימתי את סולאריס והתחלתי את אוסמה

סולאריס היה נהדר. בייחוד אהבתי את הסוף. כי לרוב רעיונות טובים "משתקים" את הסופר איכשהו, והוא לא יודע איך לסיים, אז הוא משחרר את היצירה לעולם עם סוף פושר.
לא כל כך נהניתי מהתאורים הארוכים, התאוריות שהאנושות פיתחה לגבי האוקיאנוס של סולאריס, אבל אני מסכימה שהם היו נחוצים ועזרו לעלילה.
שווה קריאה ומהווה הנאת קריאה גם כמה עשורים לאחר שנכתב.

התחלתי את Osama של לביא תדהר. ספר שקניתי בכנס בלונדון לפני שנה ורק עכשיו הגעתי אליו. הוא מתחיל נהדר ונותן קצת תחושה של הבלש של דאגלס אדמס. אבל מיד מרגישים את הכתיבה הייחודית של תדהר.

 

[kenny66]

יש לו שלושה סיפורים נוספים בעולם הזה

"מסעותיי עם אל-קעידה" שהתפרסם גם בעברית, "טעות במספר" ו"האוסמה האחרון". כולם היו בזמנו זמינים בחינם ברשת. "האוסמה האחרון" הוא סיפור מדהים, יצירת מופת לדעתי.

 

[MonicaF]

תודה על ההמלצה, מקווה להגיע אליהם בהקדם

 

[Y. Welis]

התיאורים הארוכים אופיניים לו. יש גם ב'עדן'. מכונות מורכבות

שמתוארות לפרטיהן, שלא ניתן לדעת מה הן עושות. סוג של סוריאליזם. כנראה זיכרון ילדות...
&nbsp
מקוה שההומור היה בנוסח האנגלי - הומור מזרח-אירופאי, שקרוב לזה של האשק ואולי גם צ'אפק. שילוב בין מסורתי לעתידני, כאילו המסורתי מעולם לא הסתיים (ב'עדן' יש מפות כוכבים ישנות שנקרעות; חללית שנראית כמו בית ישן).

 

[MonicaF]

ההומור והסרט

ההומור - לצפות בסרט של 1968 ואני מתכוונת לצפות גם בסרט עם קלוני.
האם כדאי לצפות גם בסרט של 1972?
(אני צופה בהמשכים, תוך כדי דברים אחרים שאני עושה).

 

[MonicaF]

אני רואה שההודעה שלי הגיעה חלקית

לגבי ההומור - היה ככה ככה. בעיקר בקטעי האינטראקציה של קלווין עם שני המדענים האחרים.
לגבי שמה של בת הזוג - בספר באנגלית כתוב Rheya וזה עשה לי קונוטציה עם השם רעיה בעברית.
בתרגום של הסרט מ-1968 כתוב Harrie

לאחד המדענים בספר קוראים Snow ובסרט מ-1968 קוראים לו Snout.
מעניין איך בשפת המקור.

 

[Y. Welis]

בגירסה העברית היה סנאוט ואולי גם הארי

בסרט של טרקובסקי (68') אין הומור. לא קיים בעולם שלו (ימי בריה"מ של חרושצ'וב). בחדש - יש קצת, בעיקר של ג'רמי דיוויס (סנואו).

 

[is00]

סיימתי את "מלחמת האדם הזקן". התחלתי את ," צופן הפרעונים".

כל מה שאני אגיד על "מלחמת האדם הזקן" הוא... החלק הראשון והשלישי של הספר הרבה פחות טובים מהשני.

 

[minimalman]

The Liar's Key\Mark Lawrence

אז ככה, הבשורות הטובות לכל מעריצי לורנס בישראל (אני ואביב) שתהו אם מקרה "King of Thorns" יחזור, והספר השני גם בטרילוגיה הנוכחית יהיה יותר טוב מהראשון ,אז התשובה היא כן, הספר הזה הרבה הרבה יותר טוב מהקודם (לא שבמקרה הזה זה היה כל כך קשה...).
650 עמוד שעפו לי מהר מדי וזה למרות שלפרקים האטתי את הקצב רק כדי למשוך את הספר כמה שיותר.
הייתי אומר שלפחות 2/3 ממנו הם בדיוק מה שפנטסיה מצוינת אמורה לעשות - אתה נסחף לגמרי עם הגיבורים ,האקשן הצחוקים והעלילה ויש לא מעט קטעים חזקים ביחוד ההצצות לעברה של ה"מלכה האדומה".
השליש האחרון או לפחות החצי הראשון שלו קצת פחות עבד לי, הייתה שם איזושהי ירידת מתח שלא מתאימה ללורנס, אבל הטוויסט בסוף די חיפה על זה. בקיצור כיף גדול.
הבעיה הגדולה של לורנס, כמו אצל כל סופר שהוציא יצירה משמעותית באמת , היא שכל מה שהוא יכתוב עדיין יימדד מול אותה יצירה , במקרה שלו טרילוגיית ה – Broken Empire ובמיוחד ה-“King" המופתי, ולמרות שבטרילוגיה הנוכחית הוא שבר בכוונה לסגנון שונה, קצת יותר מסורתי ולטון הרבה יותר קליל , אתה איפשהו עדיין מצפה לאותה טלטלה, לאותו אגרוף בבטן שהטרילוגיה ההיא הביאה.
אז זהו שאחרי ה – “Liar” אני די מבין את ההחלטה שלו לעבור הלאה ולא לנסות (במילים שלו)" להביא את גורג' בבגדים חדשים". אז בראשון זה לא עבד כל כך, אבל פה זה כבר נראה הרבה יותר טוב ונראה לי שהספר הבא הולך להיות אפילו יותר טוב.