מכתבים לג'ולייט

חידUש

New member
מכתבים לג'ולייט



תקציר הסרט המקסים שראיתי לפני כמה ימים:
סופי היא נערה אמריקאית הנופשת עם ארוסה בורונה,
העיר האיטלקית בה התאהבו רומיאו ויוליה.
במהלך ביקור באתר המוקדש ל"יוליה" היא פוגשת
בקבוצת מתנדבות מקומיות אשר לוקחות על עצמן
לענות למכתבים שכתבו נשים מכל רחבי העולם.
המכתבים, הממוענים ל"יוליה",
פורסים בפני המתנדבות סיפורי אהבה אישיים וטרגיים.

מכתב אחד, אשר נכתב בשנת 1957, תופס את
תשומת ליבה של סופי ומביא אותה לשכנע את
הכותבת שלו לטוס לורונה כדי לאתר את אהבתה
האבודה ברחבי איטליה.

המסע המשותף של השתיים, בליווי הנכד
הספקן של הכותבת, יביא אותן לגלות מחדש
מהי אהבה אמיתית.


קיטשי קיטשי......
אהבתי

מה שבאמת שמעניין אותי אם זה באמת קיים?
אם באמת יש את הקיר הזה ששמים בו מכתבים?
האם זה אמיתי?
טרם ביקרתי בעיר ורונה.

האם אתם הייתם חוזרים לאחור בשנים,
לחפש אהוב ישן,
אהבה ישנה,
כדי לראות מה קורה איתו/ה כיום?
 

חידUש

New member
מה פתאום!
אפילו לא מתקרב.....

אם תראי את הסרט, תביני למה אני מתכוונת.

הכותל ( ואני מתה על האתר הזה) הפך להיות שייך
לדתיים.... לצערי

בשבת - אם תצלמי, ישברו לך את המצלמה, ירביצו לך,
יצעקו עליך - שאבאס.....
גם אני מכבדת את השבת - בדרכי שלי.

הנשים הדתיות רצות אחרי נשים אחרות להכריח אותן
להתעטף במטפחות, על הראש, על הגוף


כל השביל המוליך לרחבה תפוס ע"י קבצניות, מבקשי כספים,
מראה עצוב לכל התיירות


בקיצור,
האווירה בכותל ממש לא רומנטית,
ובכלל אני אנטי כפיי דתית.

אני יהודייה לכל דבר בדרכי שלי!
 

פריאל12

New member
רשמתי זאת בקריצה


אבל אגיב לדברייך במלוא הרצינות - רק קחי אויר כי זה עלול להיות ארוך...
יש לי משפחה מסועפת ביותר - הורים גרושים שהתחתנו שוב...אב חורג, אחים ואחיות חורגים וכאלו...
אבי הביולוגי חזן וילדיו (מאשתו השניה) גדלו איתו בבית דתי, כמובן.
אני גדלתי מגיל מאוד צעיר עם אמי ואבי החורג, שלו קראתי מאז היותי קטנה 'אבא'.
כילדה, הייתי מגיעה לבית אבי להתארח בחופשות, ותמיד הרגשתי שם חופשיה לעשות כרצוני. כמובן שהשתדלתי
שלא ל'עשות טעויות' בשבתות/חגים אך תמיד ניתנה לי התחושה שזה בסדר גם אם 'פספסתי' והדלקתי/כיביתי אורות.
זה אפילו הגיע למצב שכשהתבגרנו, אחי היה אומר לי שאני יכולה להיכנס לחדרו ולהשתמש במחשבו (בשבת).
אח אחד הוריד את הכיפה לאחר הצבא, דבר המאפשר לו לנסוע בשבתות ולבקר את בני-המשפחה שלא נוסעים :)

אני חושבת שיכולת ההכלה הזו ש'טופטפה' לתוכנו מהיותנו קטנים, תרמה לנו רבות ביכולתנו להכיל ולקבל גם דברים שנראים לנו שונים מתפישותינו.
הלוואי שכל האנשים הדתיים היו כמו משפחתי :)
 

חידUש

New member
הכלה - בעיני זה דבר הדדי

ופה הבעייה שאני רואה בעיניים שלי.
ואני מדגישה - אני נגד הטפה, כפייה דתית וקיצוניות.

אני מכילה דתיים. יכולה להתארח אצלהם, יכולה לדבר איתם,
לבקר בביתם ואפילו רחמנא לצלין..... לאכול איתם.

האם זה יכול להתקיים להפך?
ממש לא.
ואני מדברת מנסיון אישי.
לא אחת הזמנתי לביתי דתיים ( שאני מכירה )
שאלתי: איפה לקנות לכם כיבוד כדי שתאכלו אצלי?
אמרתי: אגיש בכלים חד פעמיים.
אז שאלתי ואמרתי. העדיפו שאתארח בביתם.

אז,
אם אני מכילה אתכם, מה אתכם?
איך אתם מכילים אותי? אם בכלל.

סיפור קטן:
קניתי מתנה סלסלת חג, לפני כמה שנים למנקה של המדרגות
(אני ועד בית....
)
הקפדתי לבדוק הכשר,
הקפדתי לבדוק שיש בג"צ בד"צ ......
ובשמחה הגשתי את המתנה.
והיא: הסתכלה על המדבקה ואמרה:
"תודה, אנחנו לא אוכלים הכשר כזה..... רק הכשר אחר....)
נפלתי.......

בכיתה יש לי סייעת דתיה. מקסימה!
אני מתה עליה, אישה נהדרת.
היא יכולה לקנות לי משלוחי מנות, בונבוניירות וכו,
ואני לא,
אני קונה לה פמוטות, מפות, תו מתנה לסטימצקי.
 

פריאל12

New member
הכלה זה גם לקבל את זה שאין ביכולתי

לשנות את האחר :)

יש לי חברת ילדות שחזרה בתשובה לאחר שהכירה את בעלה ועזבה את העיר.
את יודעת כמה קיצוניים הם אלו החוזרים בתשובה.... והיא לא חריגה בכך.
איני יכולה לומר שהקשר ביננו נשאר אותו קשר כי הוא לא. חברתי מדברת רבות על הדת
ועושה זאת בצורה מיסיונרית.
אבל, עד כמה שאני מסתייגת מן הדרך, למדתי לקבל שזו דרכה.
אנחנו נפגשות לעתים רחוקות בגלל המרחק ובכל פעם מדברות כפי שהיינו בתקופת ילדותנו
ומעלות זכרונות מאז.
לפעמים, יש לי תחושה שהיא אפילו מתגעגעת לימים האלו, למרות שלעולם לא תודה בכך :)
 

חידUש

New member
אני חיה שנים ובטוב, עם המשפט שכתבת:

"הכלה זה גם לקבל את זה שאין ביכולתי לשנות את האחר"

ברור לי לחלוטין.
הבאתי דוגמא לצורך המחשה

אגב,
ממש אין לי ענין או אנרגיות לשנות מישהו, באופן
כללי. דתי או לא.
 

פריאל12

New member
אני לא בטוחה שהמשפט הופנה אלייך :)

לפעמים זה סוג של אוטוסוגסטיה.
לפעמים קשה לי עם זה....
אז הצהרות לחוד ותחושות לחוד :)
 
למעלה