נשמע מעניין ומורכב.....
אנסה לאט לאט-
אם נשים הצד את המיסטיקה של הגלגולים כרגע.
ונהיה בהירים מכמה נקודות.
ברור שיש ביניכם קרבה פנימית ואהבה חברית.
שאלה להתחלה:
האם יש איזה שהוא יחס של פעיל וסביל, שבו הוא הפעיל בקשר, מה שמעודד אותך לפעול ואז הוא נרתע ממך?
כלומר, כל עוד הוא הפעיל ואתה הסביל...נוח לו.
יתכן ונוח לו בקצב שלו,
אולי כשהקרבה נעשית "צפופה" מדי, הוא נלחץ לאבד את שליטתו במערכת, או את עצמו.
יתכן וכשהוא מראה קרבה אליך, אתה מרגיש פתיחה, שאתה מפרש כאישור כניסה למרחב שלו. יותר ממה שהוא מתכוון.
אז אתה מאפשר לעצמך לפעול והוא מרגיש לא נוח.
כהתחלת פתרון:
אני חושב שצריך לדבר על המינון.
בפתיחות, מתוך אמון בקרבה הפנימית, שלא חייבת לקבל ביטוי חיצוני כזה או אחר.
כל עוד אתם יודעים שאתה קרובים בלבכם, לא תמיד חייבת להיות קרבה מעשית פיזית.
אולי תבקש ממנו, שכשהוא מרגיש לא נוח, שיאמר לך שבזמן הזה-והזה הוא לא פנוי.
תן לו את הזמן שלו והוא ירגיש שאתה חבר שמבין אותו ואתה תרגיש שהוא אמיתי איתך.
גם לי יש חבר קרוב, שיודע שאני עסוק (יותר ממנו
) והוא יכול להתקשר אליי כמה פעמים עד שאנו נפגשים.
אני מתקשר הרבה פחות ממנו, עד שלפעמים זה חד צדדי מצידו.
אבל הוא החבר הקרוב אליי ולכן הוא יודע שאני אוהב אותו בליבי ואם אני לא יכול להפגש איתו זה בגלל שזה לא הזמן.
אני יודע שהוא מתקשר אליי הרבה כשהוא רוצה להיפגש, ואני מרגיש נוח לומר לו "לא היום", "לא עכשיו", "לקצרה וכו'".
אני יודע שהוא לא מנדנד לי. וגם אם כן..מותר לו. וגם הוא מרגיש את זה...שמותר לו
.
אני מקווה שיש משהו בדבריי
הם ברמה הבין אישית, לא אנרגטית ולא קרמתית ולא בעניין גלגול נשמות.
לאט לאט.
כרגע כבר מאוחר,
מחר אני בריטריט עם גרצ'ן רינפוצ'ה (אדווח לכם).
איני יודע מתי אכנס לפורום.
אולי מחר, ממש מוקדם בבוקר,
ואולי רק בראשון.
לילה טוב בינתיים.