פרק טו-אוב!
אז לא היה לנו בפרק מקרה משפטי "אמיתי" (הסכם גירושין לא נחשב, בחיאת) אבל החיבור למקרה פרגוסון היה מצוין, נגעו בו בזהירות ובצורה מדויקת. לייק גדול על זה.
 
phoenix, התייחס לזה שאין בישופ בפרק - אבל יותר חשוב - יש צ'אם האם!! התגעגעתי לניל גרוס. קצת פחות לדייויד לי שהפך לדמות די מעיקה אחרי פיצול הפירמות, אבל עדיין יהיה נחמד שהוא יחזור.
 
מצד שני, החזרה של דייויד לי לפירמה באופן רשמי הופכת את כל אירועי העונה האחרונה (מאמצע 5 בערך) למיותרים. בסופו של דבר הפירמה נראית בדיוק אותו הדבר, מינוס וויל. במקום לקרוא לזה לוקהרט-גרנדר, קיבלנו את לוקהרט-פלורק-אגוס, עם כל עורכי הדין (המוכרים) מהפירמה הקודמת, רק בלי ניל גרוס כלקוח. יופי. טוב שלא בזבזנו 20 ומשהו פרקים על פארש.
 
פיטר - אחרי תקופה "טובה" ביננו (יענו, אחרי שהתחלתי דווקא לחבב אותו חרף סלידתי מכריס נות') בפרק הזה הוא די הרגיז. לא יודעת, כל סיפור הרומן עם רמונה, עוד מהרגע שאלישה גילתה לפני כמה פרקים שזה לא רומן לגמרי חדש, ועד העובדה שהוא חידש את הקשר בידיעה שלא רק שהוא צריך לשמור על המשרה שלו, אלא שגם אשתו בקמפיין משלה. הבנאדם פשוט בלתי נסבל.
 
אהבתי גם את הטיפול בסוגיית העימות. הדברים שהשתבשו לאלישה הרסו אותי מצחוק, אבל בשנייה הראשונה (הסלוטייפ על הדוכן) זה גם הזכיר לי את הפרק הראשון, כשהיא עומדת לצידו של פיטר ונטרפת מחתיכת חוט שנשארה לו על הג'קט. בכל מקרה, התגובה שלה לעיתונאי היתה מעולה, והיה ברור שמאותו רגע היא תשתלט על העניינים. הדיון במטבח היה מגניב, ולרגע חשבתי שפריידי עוד עשוי לפרוש, היה נראה שאפילו הוא משתכנע שהיא ראויה לתפקיד יותר ממנו...
 
אני לא בטוחה שאני מתה על זה שבונים לה מתח עם מנהל הקמפיין שלה, העדפתי ואני עדיין מעדיפה את פין (על אף שמנהל הקמפיין חתיך, יש לציין...)
 
ועוד משהו קטן - זה מעט מידי וקצת מאוחר להתייחס לזה, אבל הדיון בין אלישה לבין קארי ודיאן בסוף היה צריך לקרות לפני 10 פרקים בערך. תהיתי כל הזמן איך זה שאין התייחסות של קארי ודיאן למירוץ של אלישה, זה בכל זאת משהו שמשפיע על הפירמה (ולראיה - ניל גרוס). קצת חבל שזה קורה דווקא עכשיו ודווקא בצורה כזו (על ידי זה שהם מחזירים את דייויד לי בלי להתייעץ איתה). זה בעיקר מבאס מהצד של קארי, כי אלישה עמדה לצידו לאורך המשפט שלו וגם אחרי פסק/גזר הדין. מהצד של דיאן זה עוד הגיוני, מהצד של קארי זה פשוט מעצבן.