Shadow of the Day
שיר מדהים שלווה אותי בכמה תקופות בחיי,
אני בטוח שכולם זוכרים את השרשור שכתבתי לגבי זה שהוא מזכיר לי את המוות של דודה שלי.
גם תמונה אחת שנצרבה לי בזיכרון שתמיד מזכירה לי את השיר המיוחד הזה אם עוד מישהו זוכר (מצאתי את זה בחיפוש):
"כשהייתי חייל רצו שאני אלך לקצונה, למרות שלא ראיתי את עתידי בצבא, אבל הלכתי למבחנים בכול זאת רק לראות מה הולך שם, על מה בוחנים וכאלה.
במהלך המבחנים הם נתנו לי תמונות מפחידות שהייתי צריך לכתוב עליהם סיפור, ואמרו לנו יום לפני שאסור לרשום שם משו על מוות.
אחת התמונות הייתה של מישהו בתוך חדר, עומד ליד אדן החלון ומתסכל החוצה, למעלה, קצת בסקרנות מהחלון שהרגע פתח, תמונה בשחור לבן, בלי אפור, רק שחור ולבן.
זה היה לפני משו כמו 6 - 5 שנים, אבל משום מה זכרתי את התמונה הזאת, לא דעתי למה, היא ממש נחרטה לי בזיכרון.
פעם ב... כשאני נזכר בתמונה הזאת, Shadow of the Day מתנגן לי בראש.
היום הייתי ביום מבחנים שכזה של איזה שהוא מקום (אבחון תעסוקתי), משו שחיכיתי לו המון זמן,
במהלך המבחנים היום ביקשו מאיתנו הרבה דברים לעשות, לצייר, לכתוב, לפתור.. אבל לזה לא ציפיתי, היית המום לקבל את אותה תמונה בדיוק מלפני 6 שנים.
חייכתי לבוחנת והיא בקשה ממני, כמו אז, לכתוב סיפור...
אז כתבתי:
סגרתי את שני המנעולים שמעל החלון.
סגרתי את שניהם והלכתי.
לפעמים פתרונות הם לא כל כך פשוטים.
לפעמים פרידות הם הדרך היחידה.
והשמש תשקע למענך,
והשמש תשקע למענך,
והצל של היום, יעטוף את היום באפור,
והשמש תשקע למענך.
עם קלפים ופרחים על חלונך כל חברייך התחננו שתישארי
לפעמים התחלות הם לא כל כך קלות,
לפעמים פרידות הם הדרך היחידה,
והשמש תשקע למענך.
והשמש תשקע למענך,
והצל של היום, יעטוף את היום באפור,
והשמש תשקע למענך.
החלון הוא הקבר של אישה שמתה,
לכן הפרחים שעל הקבר בזמן הבכי והתחנונים בקבורה שלא תלך,
לכן הוא סוגר את הקבר והולך,
לכן השמש, שוקעת."
