איסבל פרקים 35 - 34
איסבל בקושי הספיקה להתאושש ממותם של חואן ואיסבל הבת והנה מגיעה עוד טרגדיה - גם הנכד שלה מת
לא לחינם היא הגיבה בהיסטריה שחואנה וקטלינה היו גם הן בסכנה, כמה היא עוד יכולה לאבד
למרות שברגעי השבר שלה כשהיא בכתה וצעקה שהיא קתולית ומאמינה ולמה אלוהים עושה לה את זה אז היה קשה שלא להזכר בצעדים הנוראים במהלך השנים שהיא ופרננדו עשו במיוחד ליהודים, ההתעללות הגירוש...כך שנראה שאיסבל לא ממש חשבה אחורה על מעשייה באותו רגע...מה שכן, היא צודקת לגבי העובדה שפרננדו משום מה חסר רגשות לחלוטין בפרקים האילה. הוא פשוט אדיש יותר לקורה סביבו. כנראה זו הדרך שבחר להתמודד עם כל הצרות. אם כי דרך מאוד מוזרה יש לציין
לפחות הוא יודע לנחם את איסבל ולשמש לה כתף.
חואנה ממשיכה להיות כנועה לבעלה המרושע גם אם לפעמים היא מנסה להפגין קצת סמכות לא בהצלחה יתרה... והוא עושה בה כרצונו. עכשיו אחרי שגם הנכד של איסבל ופרננדו נפטר, היא נותרה היורשת החוקית לכתר
לאור זאת פליפה וחואנה מוזמנים לקסטיליה! אהבתי מה שעשו איסבל ופרננדו לפליפה בקבלת פנים שלא באו לקראתם ואיך שפליפה עוד היה חולה בדרך חח מגיע לו
עצוב שחואנה לא מבינה שום דבר ובוחרת להיעלב וכך משחקת לידיים של פליפה שרוצה להסית אותה נגדם כדי לשלוט בה טוב יותר
למרות זאת אהבתי אחר כך את ההתרגשות של פרננדו ואיסבל בקבלת הפנים המחודשת איך שהתרגשו לראות את חואנה שעזבה את הארמון כנערה וכעת חוזרת כאישה כמו שאיסבל הגדירה. אהבתי גם את התרגיל שפרננדו עשה מאחורי גבו של פליפה ואיך שאח"כ חייך אליו בצביעות
פליפה רק חושב על טובתו האישית ומתאכזר לחואנה בכל הזדמנות, ממש נדפקה איתו. חבל שהיא ממשיכה להיות הסמרטוט של בעלה. נראה אם לקטלינה המזל יאיר פנים, כשבינתיים כולה אושר וציפיות בדרכה להתחתן עם הנסיך האנגלי
העיקר שפליפה כבר לא יצליח לחתן את אחותו עם המלך האנגלי הנרי
עוד לפני עזיבתה של קטלינה את הארמון מריה ומלך פורטוגל(בעלה לשעבר של איסבל הבת)מספיקים לקבל אישור מהאפיפיור ומתחתנים! כך שלמרות המוות של איסבל הבת ובנה, הברית עם מלך פורטוגל וקסטיליה נשמרת.
פרננדו ומלך צרפת שוב מנסים לחתום על הסכם שלום כאשר פרננדו נאלץ לוותר למלך צרפת על כתר נאפולי בתנאי שיבטל את העסקה עם פליפה שנכדו יתחתן בעתיד עם ביתו של מלך צרפת. לבסוף מוסכם ביניהם שפרננדו ישלוט בחלק הדרומי של איטליה ומלך צרפת ברוב החלקים
אבל כמובן שחילוקי הדעות ביניהם ממשיכים לצוף גם בהמשך בטענה שפרננדו לא מכבד את ההסכם, מזל שמלך צרפת לא לקח בשבי את חואנה כשפליפה הנבל החליט שהם יעברו משם לפני שיגיעו לקסטיליה
גם לגרנדה חוזר השקט אחרי שפרננדו מפעיל יד קשה נגד המוסלמים.
ולסיום, הדבר הכי יפה שקרה בפרקים האילה: הדיאלוג המרגש בין איסבל לגונסלו
בזמן שהם מעלים זכרונות ומדברים על החיים. לדעתי, רואים פה שעדיין יש להם רגשות האחד כלפי השנייה למרות שעברו כל כך הרבה שנים. אהבתי איך שאיסבל אמרה לו ששווה לה להמשיך להחזיק מעמד למרות כל האסונות רק כדי לא לאכזב אותו ואיך שהוא אמר לה שהיא תמשיך להיות חזקה כי ככה היא נולדה
גונסלו הוא הדמות המנצחת בסדרה הזו מבחינתי
לוחם אמיץ, אדם טוב נאמן ישר אמין, אין עליו
אם חושבים על זה, אם איסבל הייתה מוותרת למענו על הכתר ובוחרת בו, חייה היו יכולים להיות כ"כ שונים, וקרוב לוודאי שעם הרבה פחות סבל. מה שבטוח לפחות הסבל של הבגידות של פרננדו היה נחסך ממנה. אם הייתה בוחרת באדם הנכון.. אבל הכל היה כל כך פנאטי בענייני המלוכה בזמנים עברו. כאילו רק הכתר קיים בעולם. כאילו אין ביטוי לרצונות לרגשות של האדם. המלכים התייחסו לילדיהם כאל אמצעי להמשכיות הכתר ובריתות. ולא כאל אדם בשר ודם. שלא לדבר על הנישואים בתוך המשפחה
אם כאלה היו חיי מלכים בזמנים ההם עדיף כבר לא להיות בן מלוכה. ובכלל מזל שבתי מלוכה חלפו מהעולם, למעט בכמה מדינות שזה משמש כיום יותר כמוסד נשיאותי/סמלי.
