אחד על שמעון פרס ועוד על טרומפלדור
שמעון פרס היה מדריך חברתי בעמק יזרעאל.
באחד הימים לקח את הכיתה לטיול בכרמל. הוא שמע מהם סיפורים איך היו קונים כרטיס אחד, וכשמגיע הקונדוקטור, היו מתחבאים בבית השימוש, הקונדוקטור דופק בדלת, ילד אחד שנראה כמו "זיגי" ("ילד טוב ירושלים"), פותח חרך ומציג כרטיס ילד.
או למשל, אנשים לא יודעים זאת אבל מסביב לקרון המחלקה הרביעית היתה מדרכה והקונדוקטור היה הולך על המדרכה הזו סביב הקרון כדי לגבות כסף דרך החלונות מהמוני הנוסעים שנמצאים בקרון.
הילדים נהגו לצאת למדרכה, והלכו סביב, תמיד בצד המנוגד של הקונדוקטור....
היו גם כאלו שכאשר הקונדוקטור נכנס לקרון לביקורת כרטיסים, הם היו יורדים מהרכבת והולכים לידה , ואחרי שהוא עבר לקרון הבא, היו עולים בחזרה.....
שתי בנות מצאו פטנט מצויין בהכירן את הנוהל ברכבת שאם נתפס נוסע סמוי יש למסור אותו למנהל התחנה הגדולה הקרובה.
עולים לרכבת בבית שאן, בביקורת של הקונדוקטור הן מצהירות שאין כרטיסים והן נמסרות למנהל תחנת עפולה, שהיה צריך לתת להן אוכל כיוון שהן עצורות אצלו, עד שהיתה מגיעה הוראה לשחרר אותן כי הן קטינות, עולות לרכבת הבאה בעפולה וחוזר חלילה בתחנת חיפה, והנה הגיעו אל היעד ועוד קיבלו ארוחת צהריים.....
והנה פרס נוסע ברכבת ומשלם כבור החניכים, ובכך לא נשאר לו כסף אלא כמה מילים.
הם יורדים בתחנת יגור, עולים לכרמל ומתארחים אצל הדרוזים, מטיילים בהר, ובסוף יורדים בחזרה אל תחנת "ג'למי אל עתיקה" שליד משטרת ג'למי, והעולים לרכבת.
מגיע הקונדוקטור, הוא מתחיל לספור את הילדים, אבל הם זזים כל הזמן וממש בלתי אפשרי לספור אותם.
בסוף פרס מוציא מהכיס שקיק נייר עם סוכריות מציצה שקנה בעוספייה בשני מיל , קורע את השקית שיהיה קל להוציא, מציע סוכריה לקונדוקטור, וזה בעודו שוקל בדעתו אם לקחת שתיים או שלוש, הילדים מתנפלים על השקית, היא עפה באויר וכל תכולתה מתפזרת כשהילדים כאחוזי תזזית אחרי הסוכריות.
הקונדוקטור מתייאש והולך.....
טרומפלדור לפני שעלה לתל חי, היה שנה בדגניה והתעקש לעשות הכל כמו כולם. הוא רצה לצאת לחרוש, אבל הסבירו לו שהוא לא יכול כי צריך יד אחת לאחוז במחרשה, יד שניה בשוט ואת המושכות כורכים על הגוף.
הוא התעקש ויצא עם עוד חבר לשטח של דגניה שליד המסילה, החבר התקין לו את המחרשה מאחורי צמד סוסים והוא הלך עם צמד נוסף לחרוש רחוק יותר.
פתאום שמע טרומפלדור את הפסים מזמזמים (רכבת מתקרבת), הביט בתלם שלו, ורץ מהר לחבר והתחנן שיחזור על התלם כי לו יצא תלם עקום לגמרי "כמו פרה שמשתינה ברוח", וזה יהיה בזיון לאיכר העברי.
החבר הספיק ממש ברגע האחרון, הרכבת עברה וטרומפלדור ניפנף לנוסעים לשלום, כשכולם מתפעלים מאיכרים עבריים החורשים את הקרקע.
טרומפלדור נשבע שלא יעשה עוד בזיון כזה ולא ינסה לחרוש.....