ערב טוב לכולם. צופל'ה, תענוג לקרוא אותך, גם שהמצב קשה
את מוצאת את הצד המצחיק לתאר אותו. את אישה מיוחדת, מאחלת לאמא שלך החלמה מהירה תחזור הביתה במהרה
אם מזכירים בית חולים, יש לי סיפור מהיום: נשלחתי היום למיון, היו לי כאבים בחזה, עשו לי א.ק.ג. בקופת חולים והרופאה אמרה שזה לא תקין ואני צריכה מיון. הגעתי למיון, בלאגן אחד שלם, אין מיטות, אין אחיות, אין מי שיקח ממך את התיק. ישבנו, חיכינו, הגיע אחות, שלחה אותי לא.ק.ג. וישבתי לחכות, כולם כך על הכסאות, עבר רופא ואמר לנו למה התיקים אצלכם ביד, אמרנו שאין רופא שיראה את תוצאת הא.ק.ג. הוא אמר שהוא מוכן לראות, רופא צעיר שלקח יוזמה. אמר לי שהלב שלי יותר בריא משלו, שהבדיקה של קופ"ח ושלהם מושלמת והכל בסדר. אמרתי לו תשחרר אותי, הוא אמר אם את כבר פה מה פתאום שנשחרר אותך, נתחיל בבדיקות, ישבתי לחכות, שמו לי מדבקה על האצבע ושלחו אותי לצילום חזה, חזרתי לכיסא, אחרי עוד שעה האחות באה להוציא דם ואמרה עוד שעה וחצי התשובה. הלכנו לאכול וחזרנו, מחכים, שעה 3 החלפת משמרות, באים חדשים שלא יודעים כלום, הבדיקות חזרו אבל להם יש סדר משלהם, קודם מי שעל המיטות ואחרי כן מי שעל הכסאות, עברו עוד שעתיים, ס"ה 5 שעות ובעלי מנדנד להם, עובר מרופא לרופא, בסוף תפס את הרופא הנחמד של הבוקר, ביקש ממנו רק לבדוק אם התיק שלי מוכן, התיק מוכן מזמן, הוא תפס את הרופא הבכיר וביקש ממנו לשחרר אותי, הרופא אמר לי בואי איתי, עבר חדר חדר, חיפש חדר ריק שיוכל לדבר איתי בשקט כמה דקות, מצא חדר ריק, מבסוט, נכנסנו לחדר הזה ושם הוא הצליח לדבר איתי ולבדוק אותי. הוא היה כזה נחמד, לא האמנתי שיש עוד רופאים כאלה נחמדים, הוא אמר שלא אתאמץ עד אחרי המיפוי לב, אם נשלול את נושא הלב אוכל להמשיך לפעילות הגופנית שלי.
יצא שהכרתי בדרך אנשים טובים, שמוכנים ומצליחים לעזור, כמו האחות בבוקר שטיפלה לבדה בכל החולים על הכסאות וכמו הרופא הצעיר שקרא לנו את ה א.ק.ג. והרופא הבכיר לקח אותי לחדר פרטי על מנת שיוכל לדבר ולבדוק אותי.
זה הסיפור שלי ויש פה טוב, רע וגם הרבה זילזול בנו החולים.