בשלוש מילים: מעלה-מטה-לצדדים
טוב, אספתי מחדש את עצמי ואת המילים, נראה מה אספיק לפני שייגמרו:
הטוב של השבוע: לכבוד החג ועד צאת השבת באה חברה של המשפחה, אישה מקסימה. צפינו ב"המקרה המופלא של בנג'מין באטן", בילבלתי את שמות כל השחקנים ודמעתי במקומות המתאימים. נהייתי כזו רגשנית, זה נורא. כמו כן נרשם שיפור קל בנשימה וביציבות של הידיים.
הפחות טוב של השבוע: קושי עם המילים, מזג-אוויר הפכפך וקיצוני שהביא התקף כאבים מטורף, השמיעה הבהירה שוב ושוב שהיא כבר לא משהו, אבל אולי הכי הכי זה שלא חגגתי את החג. לא מפקד-אש, לא זיקוקים, לא פאב, לא מנגל, לא ארוחה חגיגית, ואפילו את הטקס הרשמי בטלוויזיה פספסתי (למרות שזה היה מסיבה טובה).
מה החזיק אותי השבוע: ספרים – שקראתי לעצמי (ג'יין אייר), שהקראתי (הארי פוטר 6), ושהוקרא לי (במבי). החיים הירוקים המגוונים שאני מוקפת בהם גם בתוך הבית (שבעה עציצים בחדר, שלושה גדולים בסלון). וגם רגע קטן מיום העצמאות, שאחי בא לאסוף אותי ברכב ואני עם שרול (הכ"ג הגיבור שלי) התגלגלתי עד אליו בשביל צר, מתפתל קלות ובשיפוע משתנה. עצמאות זו עצמאות.
איש/יצור השבוע: החברה המתוקה שמקריאה לי את במבי, ובמבי
מה בשבוע הבא: מקווה לנצל את ההתחממות ולהתאושש.
קישור/ציטוט/קטע לשבת: לא משהו מרתק, אבל פתאום הגינה שלי הכפילה את גודלה. הנוי באו בשעה טובה עם מחפרון ועקרו את הבנדוד הענקי של האלוורה (לא יודעת את שמו האמיתי אז החלטתי לכנותו "אורסולה") שצמח לי באמצע הגינה בקוטר של מטר ומעלה, וכבר עקף אותי בגובה. בשעה טובה יש אור ומרחב.
שיהיה לנו שבוע שגרתי ופשוט
סיגל