שישבת מבורכים לכולנו

[דינה128]

שישבת מבורכים לכולנו

 

[אילנה נשיא]

שישי שבת מבורך ושקט, נוסעת לירושליים למרות הכל, נקווה שיהיה

שקט.

 

[חני192]

שבת שלום ומבורך לכולם

אילנה תהנו
שבת שמחה ומהנה

 

[דינה128]

שבת שלום ומבורך חני

 

[דינה128]

נסיעה טובה אילנה , תיהני ותחזרי בשלום

 

[דינה128]

סיפור לשבת

סיפור מהחיים של Marc Hodak תרגמה דליה רזניצקי:

יום אחד לפני 15 שנה הייתי בסביבת ביהס היסודי של הבן שלי והחלטתי להפתיע אותו בביקור בזמן הפסקת הצהרים. המורה שלו אמרה לי שהוא משחק בחצר והלכתי לשם לחפש אותו. מצאתי אותו במרכז חבורת ילדים, וכשהוא ראה אותי הוא רץ אלי להגיד שלום. היה לו ביד צעצוע שלא זיהיתי.
"זה לא שלנו, נכון?" שאלתי. הוא אמר שקבל את זה בהשאלה מחבר והצביע לכוון קבוצת הילדים: "זה" הוא אמר.
צחקתי כי זה היה יכול להיות כל אחד מ-12 ילדים שהיו שם. "הילד עם החולצה הכחולה" הוא הצביע שוב. היו 7 ילדים שהתאימו לתאור הזה. נענעתי בראשי כדי להראות שעדיין אני לא יודע למי הוא מתכוון. "יש לו נעלי התעמלות אדומות והוא מחזיק עכשיו את הכדור".
ואז קלטתי שהוא מצביע על הילד השחור היחיד בקבוצה. עצרתי את עצמי ברגע האחרון לפני שפלטתי: "אתה מתכוון לילד השחור?"
עד היום אני לא מבין איך הוא ראה את הצבע של החולצה והנעלים של הילד אבל לא את צבע עורו. אולי זה משהו שאנחנו מלמדים את הילדים להבחין בו. אני באמת לא יודע, אבל באיזה שהוא אופן, הזכרון הזה גורם לי להרגיש מעודד יותר לגבי העתיד...

 

[אילנה נשיא]

שבוע טוב לכולנו,חזרתי מירושליים השקטה, ממש לא כמו בטלויזיה,

אין כלום והכל שקט, רק ליד הר הבית קצת בלגן אבל ממש של קובץ קטן, אז אל תאמינו לכל מה שמספרים בתיקשורת, אני כמעט ביטלתי את הנסיעה, אבל שמחה שנסעתי.

 

[אילנה נשיא]

הסיפור לשבת, כמו שתמיד אמרתי, תלוי איך מחנכים את הילדים,

אנכנו המראה שלהם.