כתיבה יוצרת -אפריל 2016

  • פותח הנושא Shamy
  • פורסם בתאריך

Shamy

New member
כתיבה יוצרת -אפריל 2016


זה הפינה עבורכם -כתיבה למגירה , כתיבה יוצרת,פרוזות,שירים, קטעי כתיבה יצרתיים שיש לכם ואתם התביישתם להקריא או לקרוא בפני אחרים. פה זה הפינה שלכם...הפינה מתחדשת כל חודש לכן כל חודש אני מעלה מחדש את הפינה אז לכל אורך החודש לשרשר את הקטעים בהתאמה

שיהיה לנו פינה נעימה וכתיבה מהנה לכל היוצרים!

פורום בינו לבינה

 

מילי1991

New member
דייייייי ליסורים!

לא יכולה יותר. נמאס לי והגיע עד כאן -------
מרגישה שבורה, מיואשת, לא רואים את האור בקצה המנהרה
נמאס לי מהבדידות שגזרתי על עצמי כל כך הרבה שנים, שעטפה את הפחד
אני רוצה להכיר מישהו שמתאים לי, שאני אוהב אותו, שלא יהיה אגו בינינו ונהיה אמיתיים אחד עם השניה, שתהיה כימיה, אינטלקט חזק (ועוד..)
אני כאובה ורצוצה, לא מצליחה באמת לשכוח ממנו
שיבוא מישהו האחר שיחליף לי את הרגש הזה כבר !?!?!?! דיייי. כמה אפשר לסבול?? 6 שנים הבנאדם בתוך הראש שלי- לא יוצא
דייי אני סובלת מדממת שבורה מתה !!!
 

Shamy

New member
צר לי שאת מרגישה כך

באמת. כי יש בך ככ הרבה דברים חיוביים וככ הרבה כיוונים להתפתח בהם-יש בך המון תקווה והבטחות לעתיד ויש לך ככ הרבה מה להציע לכל בן זוג שירצה בך. נראה לי שאת מתייסרת ולחינם!ובגלל שאת חושבת שלא מגיע לך כנראה במקום מסוים זה גם מערכות יחסים שאת נכנסת אליהם(כאלו שמראש אין להם הרבה סיכוי להצלחה משגשגת ). אני אשמח לעזור לך במסרים אם תרצי בכך ואני חושבת שאם את לא התגברת על אקס כבר 6 שנים אולי הגיע הזמן לקבל כלים להתגבר עליו מאיש מקצוע (אולי קואצ'ר או יועץ זוגיות או משהו כזה אולי פסיכולוג וזה לא אומר שאת פסיכית זה אומר שאת מודעת שיש לך בעיה שמפריעה לך בהתנהלות היומיומית ואת מחפשת לפתור אותה )
 

מילי1991

New member
פורקת את שעל לבי

נמאס לי להתמודד ולבד כרגיל
נמאס לי להיות בודדה
קשה לי
רע לי
מר לי
אני לא אוהבת להתלונן סתם אבל...
כל השנים האלו, כל מה שפספסתי..נראה לי כל כך מוגזם וחסר פרופורציות
אני רוצה קשר אמיתי
 
אבל השנים ממשיכים לחלוף ואת ממשיכה להתלונן על מה שחלף

זה היה על שנה שעברה, ואז על שנתיים, ואז על שלוש. בזמן שאת חושבת על העבר ותולה אושריך בלהיות עם מישהו שיהיה אחראי עליו במקומך זה תמיד יהרוג את הקשר הבא שלך.
לא אין חצאים באמת, אולי רק ככינוי חיבה. מגיעים שני אנשים בוגרים ושלמים לקשר
ויוצרים משהו חדש שגדל ומוליד עוד דברים חוץ מתינוק שיסתום לכל הקולות פולנים שבתוכנו ומשפחתנו את הפה. לא אין אחד, פשוט מוצאים מישהו ולא זורקים אותו אלא מתקנים ועובדים על זוגיות גם מעבר לשעות העבודה והלימודים.
&nbsp
את לא מרוצה מהלבד והרגיל? סימן שיש לך זמן לחשוב, שישעמם לך. תהיי יותר עסוקה.
יש מלא אנשים כל חג שקשה להם בלי אוכל ולבד להם כי הם מנותקים מהעולם פיזית.
וטיפ אחרון- אושר הוא לא מטרה. זאת הגזמה. כל האנשים עם הילדים והנשים? לא כולם באמת מאושרים בגלל שהשיגו זאת, ביום-יום השוחק. את עוד צעירה, תכתבי מכתב עכשיו לעצמך בגיל 40. כי את כבר מספידה יותר מדי ואפילו עוד לא שריקת מחצית...
&nbsp
 

מילי1991

New member
העניין הוא כזה

אני יכולה לצאת עם עוד 100 בחורים ואולי גם להתחתן עם אחד מהם *אבל****- אני תמיד אחשוב עליו..ותחושת ההחמצה תמיד תהיה קיימת בתוכי
ואני תמיד אחשוב על היום ששנינו נהיה פנויים, גם אם זה יהיה בגיל הפנסיה המאוחר
אין מה לעשות...................לא רוצה להיפרד מהמחשבה עליו. נקודה
 

DogsPCI

New member
או-קיי, בהחלט זכותך.. אבל טוב לפחות שאת מבינה מאיפה זה מגיע:

"אין מה לעשות...................לא רוצה להיפרד מהמחשבה עליו. נקודה".

אז זה ממש לא עניין של יש/אין מה לעשות. זה עניין שאת רוצה להיות במצב שאת נמצאת בו. ביום שתרצי אחרת, יהיה המון מה לעשות.

בהצלחה. מקווה עבורך שתמצאי את הדרך להיות שמחה ומאושרת :).
 
לא רוצה? אז איך מישהו יכול להחליף?

קודם תרצי, ותהיי במצב שאת משדרת לעולם זמינות ופתיחות ואז זה יקרה.
לא כשאת מגדרת בפנים איזו נחלה שמורה למישהו שבחיים האלה כבר לא יהיה חלק מחייך יותר.

אני אגיד לך את האמת מנק' מבט של מישהו שהיה בקשרים ארוכים ועדיין בסוף כשזה נגמר יש תחושת החמצה, גם אם תחושת מיצוי הביאה לפרידה. אז מה? זה לא אומר כלום.
הלב הוא אין סופי כל אחד ויכולותיו. וגם אם יש בנות זוג שתמיד אזכור יותר לטובה
ותהיה פינה קטנה חמה של רגש, זה לא אומר שאי אפשר להמשיך הלאה ולאהוב אחרת. וזה בטח לא אומר שאם ניצור קשר מחדש זה יספיק כדי לחזור. אנשים משתנים...אם נפגשים לפעמים מגלים שמי שאהבת נהיתה שונה מדי ומי שזוכרים ואוהבים כבר לא קיימת.
 

מילי1991

New member
מלאה בעצמי

מלאה בעצמי
ואין עם מי לחלוק
אין את מי לשתף
וזה נראה לי כל כך יהיר,
מתיש
מעייף
הלבד הזה חונק אותי
סוגר עליי
מכביד
אני במצוקה...............ושוב חוזר חלילה
 

מילי1991

New member
היא ואת

היא מחכה לו כבר שנים
ובינתיים
כל יום
היא קצת מתה מבפנים
את אומרת לה להפסיק
להכיר אחרים
להמשיך
היא מנסה ונופלת שוב
פעם אחר פעם
אותו סיפור עצוב
בלי טעם
את מנסה להמשיך
היא סוגרת את עצמה
בתכריך
היא אוהבת אותו
אבל גם את בעצמך
את יודעת
אם היית אומרת שאוהבת
לא כולם יחשבו אותך למשוגעת
דמעות של ימים
בכי של ערב
בוקר משמים
הם כולם מסמנים לך
משהו שאת עדיין אינך יודעת
 

מילי1991

New member
מתגעגעת אליך

אני מתגעגעת אליך
ונמאס
מתגעגעת אליך
וכבר שמה פס
אני יודעת שגם אם אמשיך
לא ארגיש את אותו הדבר
גם אם היום כביכול יאיר לי מחר
כל הדברים בחיים
נהיו כמסיחי -דעת הכי טובים
אבל כמה אפשר?
רוצה לראות אותך כבר
אז כרגע בונה ומחזקת את עצמי
כדי שלא אשכח מי אני
אבל אני מתגעגעת, בטירוף
מקוה שאזכה להפוך את ההחמצה
והקשר שלנו יימצא
מתפללת שהרגע כבר יגיע
ואתה
בזמן הכי טוב
בחיי תופיע
מפתיע
מגיע
לא עוזב
כמו שרק אתה :)
 

Mcboomy

New member
"המחזר"

מקווה שתאהבו :)

לחלון שלך אני עוד מנגן. חיוך קטן בלילה גשום. שיער רטוב ועיניים
קצת יותר....
אני לא עצוב, אני לא שבור, אני לא גמור- זה מה שאני אומר לעצמי.
בכל זאת, לא קל להרים את המסך ולגלות שהתפאורה שיחקה בלעדיך.
ההצגה מתקיימת כבר כמה חודשים, ורק אתה פטתי.
המשחק התחיל עוד לפני שקניתי כרטיסים...
ולמרות כל זה אני מחוץ לחלונך מנגן על קנבס עם צבעים, כי כישרון אין לי.
אבל רגשות למרוח על בד? אני יכול לעד.
את חיוכך אני מצייר, באדום נוטף.
ברק ורעם- לא מזיק קצת זעם.
קצת זלזול קצת ניצול.
לא יזיק סגול, את לא חושבת?
כמובן שלא, אני משיב לעצמי. מצחיק שיש כל כך הרבה הבעות בשפה
אחת קטנה ואדומה.
אני לא מרוצה, אני לא מתרצה,
ומה אני עושה כאן? מחזר עם צבע ומכחול?
מקווה למה? שאולי אצייר אותך טוב יותר? זוהרת ממה שאת
כבר אי אפשר....
 

מילי1991

New member
מאוזנת לא פוחדת

כבר מוכנה לעשות ויתורים
פעם למעננו
הייתי מוכנה להזיז הרים
חוץ ממך
כל האנשים בשבילי הם זרים
באים
הולכים
מדברים
שומעים
אבל אותי לא מבינים
במבט אחד חדרת לי ללב
העיניים שלך
הרגשתי שהן שורפות אותי
מקוה להפוך אש שורפת לאש מחממת
אש כמו אני ואתה בראשי תיבות
לא יודעת עוד מה לכתוב
מקוה שיהיה לנו רק טוב
בינתיים מנסה לשים אותך בצד
גם אם זה אומר שאני צריכה להיות שוב
לבד
אני אוהבת אותך
נקודה סוף פסוק
את הציניות הורדתי
ומכרתי בשוק
מה לא מגיע לי חיבוק?
 

מילי1991

New member
למי שלא תהיה.......

אני תופסת את הראש רק מהמחשבה הקטנה (זאת שאני מעיפה מיד תוך דקה מקסימום) שאולי לא נתאים, שאולי לא נהיה יחד ביום מן הימים - זו אופציה שכל כך מפחידה אותי, כאילו להפריד את עצמי מעצמי
כי בתוך תוכי אני שנים מחכה לך. 6 שנים וחצי באופן רשמי
אבל כל חיי, אולי מהילדות המוקדמת מאד שלי, באופן תיאורטי.
אני מוכנה לעשות ויתורים מאוזנים, באהבה, למעננו (ויודעת שלוותר על עצמי זה אסור.. לא מומלץ והרסני לשנינו)
אז נכון שהאהבה שלי אליך היא סוג של מיתוס..גדלתי והתבגרתי אל תוך המחשבות הבלתי פוסקות על הקשר המדהים שיהיה בינינו (ולמרות שזה לא התממש..מהמחשבה על כך לא הפסקתי להתרגש)
אני חושבת לתכנן את הקריירה שלי כך שתוכל להתאים לסוג הקשר בינינו
וכמובן שאני רוצה להיות קרייריסטית .. אין על כך ויכוח
אבל אני גם, מאד רוצה אהבה וזוגיות טובה (אולי אפילו קודמת לקריירה, זה מאד חשוב לי..בעצם שני הדברים חשובים לי ואני לא יודעת מה יותר- איזון זה שם המשחק)
אני רוצה שתדע..שחשבתי על כל כך הרבה אופציות הזויות בהן אנחנו ניפגש- מצחיק אותי כל כך לחשוב על זה.. (בית אבות/שנצא לפנסיה- חח מצחיק)
אני מכינה את הקרקע לזוגיות המהממת שתהיה לנו
אין לי עדיין תוכנית ברורה, אבל האופק מתחיל להתבהר והכל נעשה ברור יותר מיום ליום
אני משתדלת לא לקפוץ מאושר........... כי הכל עדיין כל כך לא בטוח
אני מתה מפחד לחשוב שאולי זה לא יצליח
באמת.... בתוך תוכי ידעתי ויודעת שיהיה בינינו משהו, אם כי אני לא יכולה להבטיח שזה יוביל לנישואים וחיים משותפים (מפחיד מפחיד מפחיד, אמא!- מפחיד אותי לחשוב שזה לא יצלח)
אז..בוא נאסוף עוד פתיתי אור שיאירו לנו את חיינו המשותפים (שיגיעו, אמן) ואת המסע המופלא..
מוקדש לך אהוב שלי (ויודעת שהכל זה לא דמיון, שיקפצו לי כולם, שאומרים אחרת)
https://www.youtube.com/watch?v=RBoFbci-ibg
 

מילי1991

New member
אה ולגבי השיר

יש שורה שאומרת "עד הסוך המר"..אז- הסוף שלנו יהיה טוב בניגוד לשורה הזאת
הסוף שלנו יהיה סוף נצחי, טוב, חמים, אוהב ומושלם אמן ואמן
 
סיפור שכתוב קצת אחרת

אורי התקבל לעבודה חדשה ושם הכיר בחורה בשם אפרת והתאהב בה קשות והם יצרו קשר. אחר כך נודע לו שבגדה בו, אז ניסה להתאבד ולכן נלקח לבית משוגעים. שם שיגעו אותו ולכן כשיצא משם הפך לפושע. הוא ביצע את הפשעים בסתר בלי שאיש ידע, אבל זה השפיע לרעה על יחסי המשפחה שלו: היה מכה בזעם את בנו אבנר שנולד לו לפני שהתגרש, ואביו הזקן היה נעשה יותר ויותר חולה כששמע על זה ולבסוף מת ואורי התחרט על פשעיו וקיבל טראומה. לא היה לו כסף לשלם לפסיכולוג ולכן לא ידע איך לפתור את מצבו. יום אחד הלך לקנות ביצים וגבינה ודרסה אותו משאית, והוא איבד את זיכרונו וכך נרפא מהטראומה. התברר שבמשפחה של אפרת מהעבודה יש קרוב פסיכולוג, והוא עזר לו להשתקם ולקבל בחזרה ובזהירות את זיכרונו. הוא חזר להתעניין באפרת ואז נודע לו שהפכה לנזירה. הוא היה מבקר אותה במנזר ומנסה לשכנע אותה לחזור מהחלטתה ולהיות שוב אישה רגילה כדי שיוכלו להיות ביחד. לפעמים זה הגיע עד מריבות, אבל בסוף זה כל-כך השפיע עליה שלא רק שהפסיקה להתנזר, אלא שאחרי כמה חודשים הפכה לזונה. אז אביו של אורי התעורר מקברו והודיע לאורי שהוא לא מרשה לו עוד להיפגש עם הבחורה הזאת. אורי חזר הביתה ושמע ברדיו שפרצה מלחמה. בנו אבנר התגייס בדיוק לצבא, ואורי דאג מאד שאולי ייהרג. אבל אבנר חזר מהצבא אחרי המלחמה ואמר שהתיידד שם עם בחור נחמד מאד בשם דורון. דורון הזה היה מגיע לבית המשפחה של אורי וכך התוודעו אליו ויצרו אתו קשרים. יום אחד הביא דורון את אחותו הגדולה שירי, ואורי התאהב בה מיד והתחתן אתה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
למעלה