איזה פרק עצוב, מרגש ומדהים
בהתחלה הפרק היה בעיני עצוב - בגלל היחס של השמיניה לנטשה ולניצן.
היה לי כ"כ כואב לראות שככה הם מתייחסים לנטשה אחרי שהיא הייתה איתם כ"כ הרבה זמן
.
גם ניצן, בסוף ניסתה להציל אותם וזה מה שהיא מקבלת
.
בנוסף, היה לי מאוד עצוב לראות את השישיה החדשה מדברת על זה שזה הסוף, כי הם באמת היו מקסימים
.
מרגש כי:
הסצנה שבה השישיה מדברים על הסוף הייתה גם מאוד מרגשת.
הסצנה שבה דדי היה עם ארבעת הילדים גם היא הייתה מרגשת,
אבל מה שהפך בעיני את הפרק למרגש ומיוחד זה מה שניני אמר לשישיה
זה היה כל-כך נכון ומרגש
כל-כך אהבתי את הסצנה הזאת
וזה הפך את הפרק הזה למדהים.....
.
(בהתחלה, החלק עם נטשה די גרם לי לא לאהוב את הפרק ולחשוב שהוא פרק גרוע, אבל חארי זה החלק עם השישיה הפך לי את המחשבה ואמרתי לעצמי שזה פרק מרגש, ואז הסצנה שניני מדבר אל השישיה הפך בעיני את הפרק למדהים...).
אה, וכמובן - אלי אנטוניו
שחקן מדהים
.