כרגיל, הפרק לא מתעסק בעלילה אחת בלבד, שזה יפה.
יש לנו את סיפור הקוקוהאקו הכושל של מומיג׳י, שהוא הסיפור העיקרי פה. דבר אחד לא הבנתי מהעניין - היא הלכה ועשתה החלקה של השיער בשביל זה?
מזל שהחליפה את הבגדים למשהו סתם. תארו לעצמכם אם הוא היה דוחף אותה לבריכה בתלבושת הלוליטה המושקעת, לא חראם?
אז בניגוד לאהבה הנכזבת של קייטו, במקרה הזה מתברר שהבחור הוא אפס בן-אפס. מומיג׳י מגיעה למיטה וחוטפת פריחה (כנראה המים בבריכה מזוהמים משהו...), אבל יוצא לנו בזכות זה לראות איפה היא גרה ואת אמא שלה, שנראית יותר חביבה מאמא של קייטו. קייטו מצידה מחליטה שהיא עושה משהו עם הבחור, רק שלא הבנתי מה בדיוק היה התכנון שלה. אם היא חטפה את הג׳ננה (להלן ״איקארי״) רק אחרי שהוא הראה לה את התמונות של מומיג׳י בטלפון בגאווה, אז מה בדיוק היא תיכננה מלכתחילה לעשות כשהיא לא היתה באיקארי?
הקטע במשטרה היה משעשע. מי שמגיע למשטרה זה לא ההורים, זה מנהל בית הספר. והוא עוד אומר שהוא מכר איזשהו סיפור להורים שיירגעו. בכל אופן, קואיצ׳י כרגיל נוזף בקייטו. אחרי זה שומעים את סיפורו העצוב של הבן של מנהל בית הספר, שגם מוסר ההשכל שלו הוא ״שלטי בעצמך, גברת צעירה!״. בקיצור, לא להיכנס לג׳ננה. הבנו.
בין לבין קייטו משוחחת עם טאיו ומובהר לנו סופית שאין לו שום עניין איתה, הוא יוצא עם ההיא, והוא וקייטו נשארים ידידים. קואיצ׳י צץ ונוזף בה שהיא חשבה לעצמה שטאיו ״קקואי״. קייטו תוהה מה הוא עושה שם, ועונה לעצמה שהוא דאג לה. אבל אנחנו, בתור מומחים לסיפורים קיטשיים, יודעים שקואיצ׳י הולך אחריה כמו כלבלב כי, נו,
אחרי זה קייטו משום מה מחליטה לחזור איכשהו לעולם המשחק, כנראה כמסקנה מזה שלימודי הקנג׳י שלה על הפנים. נו טוף, מצד אחד היא סיימה ללמוד בכיתה ד׳, והקנג׳י של כיתה ד׳ בהחלט לא מספיקים לחיים האמיתיים. מצד שני, רבאק, לא קראת מנגות וספרים כל הזמן הזה? אין מצב שהיא לא יודעת איך קוראים את המילה ״קנטן״.
רק שהכניסה לעולם המשחק לא מתממשת, היא רק מקבלת איפור וסידור שיער ממישהו, לא ברור למה. הוא גם נותן לה טרמפ ומיישי. נראה לי שתקעו אותו שם בתור יריב פוטנציאלי לקואיצ׳י עכשיו כשסגרנו את אופצית הטאיו. כשהיא מספרת לחבר׳ה בבית הספר - שבינתיים נהיו נקאמה של ממש, וגם הסבירו לנו למה קוראים לסדרה ״רחוב החתולים״ - על זה שהיא לא הצליחה להביא את עצמה להיכנס לאודישן, קואיצ׳י מחליט שגם הוא מתוודה, ואז אנחנו מגלים להפתעתנו שבניגוד לרכילות המקורית של מומיג׳י, הוא לא עבר הצקה בבית הספר. הוא זה שהציק. כולם בסדרה הזו סבלו מאיג׳ימה (מהבן של המנהל ועד גוטה), ורק הוא איג׳ימה בעצמו. אבל העונש שלו היה שריסק את הרגל והוא לא יכול להיות כדורגלן יותר. לא שזה גרם לו להפסיק לשחק אותה קשוח.
איכשהו השיחה הזו גורמת לקייטו לשוחח עם אמא שלה שיחת עומק סוחטת דמעות. מסתבר שהיא לא רק שונאת את האמא והעולם מורכב. יפה, הדמות מתעגלת ומתקדמת.
ואז, סצינת הסיום כזו די מודבקת לעניין. כמו בפרק הקודם, קייטו חושבת שהנה זרח האור על חייה, הנה היא רואה את השמיים בפעם הראשונה וכו׳ וכו׳, היא הולכת עם כל החברים לאיזה לונה פארק (נדמה לי, או שמדובר במקום מפורסם?), ואז, כשהכל סבבה, פתאום נופלת עליה החברה הבוגדנית מתקופת ״סאני״, בצירוף מצלמות ועם רב. הסצינה הזו ממש לא קשורה לכלום, ולא ברור לי בשביל מה נאקו צריכה לחפש פתאום את קייטו, מה רע לה בחיים. ומיד, קייטו ב־relapse, ו...צוזוקו. אילען אבוכום. עוד פעם קליף האנגר. לפחות היא לא עומדת להידרס הפעם.