אז באמת תהיתי איך יסגרו את כל הקצוות. זה שהקטע בין סייג'י למנאמי יסתיים בקוקוהאקו היה ברור. אבל איך יפתרו את המחלה של האמא וחלום הבית? והאם האבא יהפוך להיות בן אדם בסוף הסדרה?
טוב, אז באמת היה קוקוהאקו. וכרגיל בסדרות יפניות, ארוך ומביך - ובלי נשיקות. אגב, זו כבר הסדרה השניה או השלישית שאני זוכרת, שבסוף הזוג הראשי במערכת יחסים בשלט רחוק. היה את זה גם ב־osozaki no himawari, שהוא נשאר שם באינאקה והרופאה דווקא עברה לטוקיו. ונדמה לי שגם ב־kekkon shinai, הבחור נוסע ללמוד לצייר. היינו, הם ממש לא חיים ביחד באושר ועושר. למישהו יש הסבר לעניין הזה?
אז כמו שכבר עלה בדעתי באחד הפרקים הקודמים, הציעו לסייג'י משרה קבועה בחברת הבניין, וככה פתרו לו את הבעיה, שהוא צריך משרה קבועה, ומצד שני אוהב לעבוד שם. כדי לשמור קצת על המתח, גם המקום שבו הוא היה אמור להגיע לראיון שני פתאום קורא לו שוב. לא כל כך ברור לי למה. הרי מדובר בבחור שנכנס למשרה שלא דורשת כישורים. מילא אם היה מדובר, נניח, במומחה למיקרו-אלקטרוניקה או ביוטכנולוגיה או משהו, כזה שלא מוצאים בקלות, ולכן מחזרים אחריו. אבל כאן מדובר בסך הכל במשרת בסיס.
גם תפרו איכשהו סגירה לבחורה מהמשרד ולבחור מאוסאקה. לא ממש משכנע, אבל מסתבר שאם מצהירים הצהרות אהבה, ועוד בפומבי מול כל החברים לעבודה, אז אפשר להתגבר על כל דבר.
הקטע הכי הזוי של הפרק, אם לא של הסדרה בכלל, היה הקטע שבו האבא פוגש את הבוס. מה? כלומר מה?? למה האבא בכלל רצה להיפגש איתו? מה היתה המטרה של המפגש? ואני לא מדברת על המטרה של התסריטאים, שהיתה כנראה לגרום לאבות הצופים בסדרה, שמרגישים שהם לא מתקשרים עם הבנים שלהם, להרגיש קצת יותר טוב עם עצמם. בשביל מה הוא היה צריך לפגוש אותו בכלל? באיזה עולם, כמו ששואלים ביפן, קם אבא של מישהו שרק התחיל לעבוד ונוסע לדבר עם הבוס שלו, ועוד לדווח לו שהבן שלו לא מסוגל להחזיק במקום עבודה ולא מעריך שום דבר שעושים בשבילו? והסימטריה הזו שיצרו? כאילו, הדמות הגברית הנורמלית היחידה בסדרה הזו, בעצם היא אותו דבר כמו הדמות הכי נבזית (למעט הרמאים מהשלטים/חותמות)? אין שום סיכוי שבעולם, ולו רק בגלל שבחיים לא שמעתם את הבוס מספר לחבר'ה שהבן שלו הוא חתיכת סמרטוט שלא מסוגל לעשות כלום - מה שאדון טאקה בהחלט עושה. לבוס יש כבוד לאנשים שמתחתיו. בגלל זה די ברור שיש לו גם כבוד לבן שלו, שבתפיסה היפנית הוא מתחתיו. אז אין שום סיכוי שבעולם שהוא חוזר הביתה ומתנהג כמו אדון טאקה הזקן.
אבל נו. עכשיו לסייג'י יש עבודה חדשה, ושוב התסריטאים פספסו הזדמנות לקרב בין האבא לבן. הבחור צריך ללמוד להסמכה בהנהלת חשבונות. האמא שמחה, כי הילד יהיה בכל זאת, כמו שהוא כתב בחיבור שלו בכיתה ג', "מנהל חשבונות כמו אבא". אבל מהאבא? שום תגובה. חליכ, בן אדם. אתה נתת הדרכה לבחורה זרה לגמרי, על חשבונך, ולבן שלך לא רק שאתה לא מציע, אתה אפילו לא מהמהם בתגובה? וגם סייג'י, לא היה הגיוני שהוא יבקש הדרכה?
האחות מגיעה פתאום לג'יקא עם הילד. נפרדה מבעלה בגלל החותנת. והיא שם שלושה ימים לפחות ובעלה לא יוצר קשר. אכן, נישואין כהלכה. בסוף היא גוררת את עצמה הביתה ומתעמתת שוב עם החותנת, אבל סוף סוף זוכה לגיבוי מבעלה שניה לפני שמגיעים הגירושים. הבעל אשכרה מעיז להסכים עם אשתו במקום עם אמא שלו, ואפילו מודה שהוא נאחז בעבודה שלו בתור תירוץ. ואפילו החותנת משחררת משפט חיובי בנושא. אז יש שלום בית? לא ברור, כי בסצינת הסיום הם עדיין בבית, אבל אולי זה רק לסיוע באריזה.
ואכן, עוברים דירה! לפתע פתאום מתגלה אופציה חדשה למשכנתא. סייג'י עושה פרצופים ומודיע שהוא ישלם על הכל. אני מסכימה עם האבא: טמבל. תחשוב שניה - ראשית, מן הצדק שהאדון טאקה ישלם על הבית. הוא לעזאזל המפרנס של המשפחה הזו, וזה שבגללו הם גרו כל כך הרבה שנים בבית שהרס לאשתו את הבריאות. שנית, אתה אמור באיזשהו שלב להתחתן, אולי? ולגור בבית משלך? מה, הוא מצפה שאשתו המהנדסת תשלם עליו באופן בלעדי?
משעשע אותי שהאבא התחיל לדבר איתו על זה שהוא צריך להתחתן עם מישהי שתמשיך לעבוד אחרי הנישואין. כאילו, גם האמא וגם האחות הן שופו, וכנראה שלא רוצים שהנשים בקהל יתלוננו שזה עדיין האידיאל שמנסים למכור להן בשנות העשרה של המילניום השני. אבל סבבה, כי מר טאקה לא יודע שהבן שלו יוצא (נו, יוצא בהתכתבות) עם מהנדסת גשרים לעתיד שאין שום סיכוי שתוותר על הקריירה שלה.
אה, ובשניה האחרונה גם סוגרים מעגל עם השכנה. אחרי הפרק הקודם כבר היה ברור שלא מתכוונים להעלות אותה על המוקד, אפילו שמגיע לה, אלא מאשימים רק את נסיבות החיים הקשות ומערכת היחסים שלה עם הבן. אז סייג'י ממשיך בקו הזה ונותן לה תקווה שיש לה עדיין פתח לתקשורת עם הבן. עובדה שהוא בא בעצמו. רק בהתחשב בעובדה שהאמא היא מכשפה שמסוגלת לשלוח רמאים מקצועיים לבית של אישה חולה, והבן הוא חרא קטן שמזיין וזורק, ומתייחס בזלזול לאנשים, אני מנחשת שנושאי השיחה שלהם במקרה של השלמה יהיו מחיר השוק של קלחות, הדרך הנכונה לרקוח ביחד רגלי נחשים וחלב צפרדעים, ומה סוג המטאטא המתאים לרכיבה במאה ה־21. או שהם בעצמם יפתחו בית עסק לשוד נשים זקנות, עם הידע המשפטי שלו והניסיון המעשי שלה.
שמתם לב להעברת הדירה הכה-יפנית? מה שכן נראה לי מוזר שהם עדיין בתהליכי אריזה כשהמובילים כבר שם.
הקטע החביב - שהאבא אומר לסייג'י "תגיד לה אתה". "לא, אתה". ועושים סימנים עם הראש זה לזה. לא ברור לי למה סייג'י טוען שאצלם בבית לא מתקשרים. הם מתקשרים סבבה. פשוט לא בהרמוניה.
