נלך לפי תתי-עלילות:
השכנה והנוכל: הנוכל אכן מוכר לה שלט חדש לדלת, וגם מצליח למכור לה כדור בדולח. אבל עד שאנחנו מספיקים לצחוק לאידה, ולהניד ראש למערכת היחסים שלה עם הבן המלעון, שלא השתפרה במילימטר (כמובן), לאחר שהיא מגלה שהכל רמאות, היא רואה את מערכת היחסים הטובה בין סומיקו לסייג'י, חמתה בוערת בקרבה והיא אשכרה מזמינה את הרמאי לרמות את סומיקו. ונראה שסומיקו בולעת את הפיתיון. כך שאני מנחשת שכל הכסף שסייג'י בשמחה רבה הכריז שהולך להספיק לעבור דירה (איך בדיוק?) הולך להתבזבז על ההוצאות שסומיקו תוציא על העסק הזה. אני רק מקווה שימצאו דרך לגרום לשכנה לשלם על זה.
האחות והחותנת: לפתע פתאום מופיעה המדאם בבית הוריה של האחות. האבא מיד מתחיל להשתחוות ולכרכר מסביבה. כלומר, כמעט. שהוא אידיוט עם מקל תקוע בתחת כבר הבנו? הבנו. למרבה המזל סומיקו מתערבת באמצע השיחה המטומטמת שלו עם בתו ("היית אמורה קודם להתחתן ואז להיכנס להריון!") ומרגיעה את העניינים - פעמיים. כל אש שהאבא מדליק, היא שם בשביל לכבות. בכל מקרה, חוזרת החותנת הביתה ומתחילה לדבר עם האחות על זה שהיא אמורה להסתיר את הדיכאון של האמא. ונשאלת השאלה: איך בדיוק היא יודעת ממה סובלת האמא? מישהו עמד וסיפר לה? לא משנה. האחות, שכבר מזמן הגענו למסקנה שהיא בחורה עם נפש איתנה ביותר, אומרת לחותנת שלה בדיוק מה היא חושבת עליה, על צורת האימהות שלה, ועל הקשר שלה לרפואה לאור דעתה על חולים פסיכיאטריים. סחתיין על הסדרה הזו והלגיטימציה שלה לפגועי נפש.
כי תכל'ס, מה תעשה החותנת? אין לה סמכות להורות על גירושין...
סייג'י והאבא: נו, הולכים עוד שלב ברפורמה של דמות האבא. עכשיו הוא אשכרה שמח כשסייג'י מקבל הזמנה לראיון שני. נו טוף, סייג'י נתן לו הרגשה שהוא שותף. הבוס אומר לסייג'י "תהיה גבר - תהיה סמרטוט", כלומר, תאכל קש מאבא שלך, תסתום את הפה ותלטף לו את האגו, זו הדרך להשגת שלום בית. "אבא שלך הולך כל יום לעבודה המשעממת שלו בשביל המשפחה!" - תירוץ יפה, אם עד לפני שבוע הוא לא היה מעביר כספים לבחורה זרה לגמרי רק כי היא ליטפה לו את האגו המקצועי.
מעניין למה לא ניצלו את ההזדמנות שסייג'י עושה את עבודת החשבונאות של חברת הבניה בשביל לקרב את האבא ואותו. הרי חשבונאות זה המומחיות של האבא. בהתחלה כשראיתי שכל הספרים הם ידניים ולא ממוחשבים הייתי בטוחה שעשו את זה רק בשביל שהאבא יוכל להתמודד איתם כהמשך לבעיית המחשבופוביה שלו, אבל לא ניצלו את ההזדמנות.
לעומת זאת, כל הקטע הזה של "בסוף שבוע אחד אני ממחשב את כל החברה" הרג אותי מצחוק. ממש אתנחתא קומית. ראשית, ערימה של מסמכים שאין שום סיכוי שתועבר למחשב במהלך סופ"ש עושה זאת. שנית, היא עושה זאת בדרך של סריקה... אבל פיית המחשבים הקסומה דואגת לעשות לא רק OCR לטקסט, אלא גם להכניס אותו לגיליון נתונים בצורה הגיונית שתאפשר לבצע עליו כל מיני פעולות מאגיות כגון חישוב של יעילות העבודה, קישור להזמנות ועוד ועוד.... שמעו, אם הבן-אדם יכול לעבוד ככה, הוא לא צריך לחפש עבודה קבועה, הוא יכול לפתוח חברת מחשוב ועיבוד נתונים משלו ולהרוויח מיליונים.
מנאמי והשדים שלה: היא מצליחה סוף סוף להיפטר מהשד של קורבן התאונה הקודמת (אחרי שהורידה מעצמה את הקוף של ההתאהבות האינסופית בסמפאיי שלה בפרק הקודם), אבל זה היה קצת בדרך של דאוס-אקס-מאכינה: באורח פלא, בדיוק אשתו של הברנש (שעזבה אותו אבל ממשיכה לחפש עבורו עבודה? הא?) מצאה לו עבודה וביקשה שיבוא הביתה. מה? מה?? אז הוא מפטיר לעברה של מנאמי שהיא יכולה להפסיק להאשים את עצמה ופוסע בצליעה לעבר המחר. יאיי.
סייג'י מצליח שוב להתקדם לראיון עבודה שני (זו כבר פעם שניה, אגב, אף על פי שזה הוצג כאילו זה איזשהו נס), אבל אנחנו מקבלים רמז מקדם לזה שהוא כנראה לא יעזוב את חברת הבניה. מעניין באיזו קונסטלציה בדיוק הוא יישאר שם. מה, פריטר לנצח? או שיקבל עבודה קבועה בתור אחראי מיחשוב ועיבוד נתונים (נו טוף, כמו שאמרנו, יש לו בזה יכולות מאגיות).
והבוס? הוא מתפקד שם על תקן מאסטר יודה: זה שתמיד חכם ותמיד צודק ותמיד מראה לאחרים את הדרך (כולל לימאגה, שאמור להיות בכיר ממנו, אם הבנתי נכון).
