בדיון הקודם, מישהו כאן אמר שאולי האבא יתברר כאיזה טיפוס רגשני מבפנים וקשוח מבחוץ. עכשיו הסתבר לנו שנוסף לקשיחות ולהתעלמות מבעיות המשפחה, גם יש לו כנראה מאהבת.
ולגבי השכנה, חשבנו שהיא סתם חטטנית.הזכירו כאן שראו שיש משהו בינה לבין האמא שמערער את האמא. חשבתי שזה סתם עניין של "מה יגידו השכנים". עכשיו מסתבר שלא סתם חטטנית, ולא סתם משהו, אלא ההיא משגעת אותה בזדון ובכוונת מכוון.
מסתבר שלגיבור שלנו יש הערכה עצמית גבוהה מאוד. הוא בטוח שמגיע לו לקבל משכורת גבוהה ואין לו ממש קשר למציאות. מצד שני, כל פעם ששומעים את המונולוגים הפנימיים שלו, הוא אומר על עצמו שהוא עלוב נפש ושזה רק נעשה יותר גרוע. איך שני הדברים האלה מסתדרים ביחד?
שיעשע אותי שהוא ניסה למצוא מישהו שהוא בכיר יותר ממנו. כנראה שכמו האבא, גם לו יש איזו שאיפה לרודנות. גילינו עוד ניואנס בהירארכיה ביפן. גם אם עובד הוא זוטר בחברה שלו, אם החברה שלו שוכרת את החברה שלך כקבלן משנה, אז הוא נחשב יותר בכיר ממך. וגיל הוא שדה מיון משני אחרי ותק, אבל את זה פחות או יותר כבר ידעתי.
היו מוכרחים להראות לנו שהבנאית היא בעצם בייב אם היא רק יוצאת מהמדים. לפחות הוא לא טחן את העניין הזה, אלא התעסק יותר ב"מה חושבים עלי".
בראבו, הבחור התקדם שלב בהסתגלות לעולם העבודה היפני: הוא סיים משימה! והוא נכנע ללחץ החברתי ועשה שעות נוספות פעמיים!
אוי, החותנת, החותנת (של אחותו). איזו נשמה טובה. "לא, זה לא אני חושבת ככה. זה הבנות בבית החולים: את גנבת זרע שלא ראויה לבן שלי". מצד שני, האמהות האחרות שם בבית הספר גם הן מניאקיות לא קטנות.
לא הבנתי למה החותנת רמזה כשאמרה ש"יש סיבה שרשמנו (רשמנו? איפה האבא לעזאזל ולמה החותנת קובעת?) את הילד לבי"ס ציבורי".
איזה מגניב זה לנסוע על כביש חדש שאף אחד לא נסע עליו קודם ולא מופיע במפות?
למה האבא הציע לו לפנות אליו שימצא לו עבודה, אם הוא לא רוצה לעזור לו?
