שירשור כתבות מהתקשורת

[החתולית]

שירשור כתבות מהתקשורת

 

[החתולית]

הבאז הקולינרי החם בבריסל: השף ש"ראה את האור" בירושלים

שלמה פפירבלט בהארץ, על השף ריצ'רד שפר שפתח בבלגיה מסעדה בהשראת הבר הירושלמי "יודל'ה", בשוק מחנה יהודה.
&nbsp
https://www.haaretz.co.il/food/food-news/.premium-1.4234906

 

[החתולית]

איל שני בראיון לכבוד פתיחת סניפי מזנון במלבורן וניו-יורק

איל שני בראיון לתיקי גולן מ- YNET. שימו לב באיזו פרסומת הוא מככב.
&nbsp
&nbsp
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4984756,00.html

 

[החתולית]

טוב, את זה חייבים לראות

קובץ של אמרות שפר של השף אנטוני בורדיין:
&nbsp
&nbsp
https://www.facebook.com/refinery29...sJyb8ue1DPiny_Y0Ak&pnref=story.unseen-section

 

[of blessed memory1]

לפעמים זה קל מדי לחזות את העתיד (שגיא כהן)

אני כתבתי ביקורת אפשרית שלו על יא-פאן, במקום זו המשתפכת על ההיגיון של "ביסטרו יפני":

"רק בישראל אפשר לקחת אלפי שנים של מסורת יפנית ואלפי שנים של מסורת צרפתית ולערבב אותן בזלזול מוחלט כאילו הן רכוש פרטי. מה בין אצות נורי וגראטן תפו"א? מה הקשר בין שעועית ירוקה לרוטב פונזו? רק הנובורישיות וגסות הרוח הישראלית יכולה להחליט שהיא יודעת יותר טוב מ-500 מסעדות הממושלנות בטוקיו ופריז. צ'יפס במסעדה יפנית? אם זה לא היה עצוב אפשר היה לצחוק על החלטורה".

והנה הביקורת היום על המסעדה הויאטנמית עם נגיעות ים תיכוניות:
"מסעדה וייטנאמית...עם נגיעות צרפתיות ים־תיכוניות. ומה זה אומר, אתם ודאי כוססים ציפורניים, ובכן: "סלט פפאיה עם פלאפל". כן, כן. לא פחות. ולצדו? שיפודי פרגית ושומן טלה; וחריימה קארי. ומה עוד? באגט מרוח באיולי (בטח איולי. מי משתגע היום לפתוח מסעדה בלי איולי?) עם נתחי עוף בסרירצ'ה. פתאום לשמור נגיעה נשמע כמו רעיון לא רע."

להזכירכם, זה מה שהוא כתב באמת על יא-פאן:

"פתאום, המילים "ביסטרו יפני" מתחילות להישמע פחות כמו סיסמה, ויותר כמו פרוגרמה. אחרי הכל: מה יכול להיות יותר ביסטרו מאשר: גראטן/צ'יפס/שעועית? ומה יכול להיות יותר יפני מאשר אצות (בגראטן), טמפורה (לכדורי תפוחי האדמה) או פונזו (בשעועית)?"

הוא גם הוסיף לביקורת על ק-פה האנוי:
"קשה להחליט מה היה חסר כאן יותר הקיץ: עוד מסעדה פסאודו־וייטנאמית או עוד מסעדה שמחלקת את שמה להברות קצרות. "ק־פה האנוי" פתרה את הבעיה: גם וגם".
משום מה הביקורת הזו לא הופיעה על "יא-פאן".

עיתונאות למופת.

 

[dfl]

בשורה התחתונה

קראת עוד ביקורת של שגיא כהן.
וזו כל המטרה של הכתיבה הפרובוקטיבית, הקיצונית עד וולגריות וחסרת החמלה הזו - להביא קוראים. הם (אתם) יכולים להתענג, להתרגז, לפחד, לצחוק, לגחך... הכל הולך כל עוד תקראו.
אני לא סובל את הכתיבה שלו אבל אין לי ביקורת עליו - הוא מתפרנס, מביא קהל ומעורר ויכוחים. מי שפחות מרשימים בעיני הם האנשים האינטליגנטים שמבינים שמדובר בתועבה אבל מרשים לעצמם לצרוך אותה תוך כדי ביקורת ארסית מנקת מצפון. בזכותכם שגיא כהן ועוד כותבים גרועים נשארים בקדמת הבמה.

 

[of blessed memory1]

זה אפילו לא סביר לוגית

הוא מתפרנס, מביא קהל ומעורר ויכוחים בזכות המאסות של הקוראים, לא בזכות ה-"האנשים האינטיליגנטים" מנקי המצפון.

אתה כן מעלה נקודה טובה שצריך להתמקד עליה. האנשים הגרועים באמת, אלו שהורסים את החברה הישראלית, הם הפסאודו-אינטיליגנטים שמרגישים כ"כ מורמים מהעם שהם לא טורחים לקרוא את מה שאליליהם כותבים. למעשה, הם מרגישים שהעם, כפי שהם קוראים לו, כה מטומטם שאין סיכוי שיבין ביקורת מנומקת על אליליו גסי הרוח, ולכן תוקפים את אלו שמנסים להציב מראה ולשפר את החברה.
האנשים האלו הם פרזיטים. צריך לעקור אותם מהשורש. בזכותם שגיא כהן ועוד כותבים גרועים נשארים בקדמת הבמה.

#אתהלאטובבמשחקהזה

 

[dfl]

זה לא מה שכתבתי

אפילו לא רמזתי ששגיא כהן מתפרנס בעיקר בזכות האנשים האינטליגנטים שבזים לו אבל ממשיכים לקרוא אותו. כתבתי שכל עמדה כלפיו, ולו הביקורתית ביותר, שנשענת על קריאה מתמשכת שלו, מיטיבה איתו בפרמטר היחיד שלשמו הוא כותב - תשומת לב ציבורית. רייטינג. כל מי שממשיך לקרוא אותו, גם אם הוא סולד מהטקסטים המרושעים/מתפייטים וחסרי היושרה, נופל בפח הרייטינג הזה.