שירשור כתבות מהתקשורת

[החתולית]

שירשור כתבות מהתקשורת

 

[החתולית]

רפי אדר פותח את הלב ואת הפה

רפי אדר, לשעבר פרונטו, מספר על עזיבת המסעדה שהקים ובנה, על ההיסטוריה ועל העתיד.
&nbsp
&nbsp
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5007631,00.html

 

[החתולית]

10 המנות המושחתות של השנה

במאקו בחרו 10 מנות המוגדרות על-ידם כמושחתות ביותר של השנה.
&nbsp
כמה מהן אכלתם?
&nbsp
https://goo.gl/kcks6U

 

[החתולית]

ביצה עלומה על קליפסו: מזרח תיכון ישן

"אל תתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם: קליפסו של עומר מילר היא מסעדה בינונית להפליא. אכלנו שם את אחת הארוחות הגרועות ביותר של השנה, וארוחה נוספת - קצת פחות גרועה. אין כאן שום בשורה חדשה לז'אנר מסעדות החוף. ומה חוץ מזה? הרבה יוגורט והרבה מחמאות עצמיות."
&nbsp
https://goo.gl/m6yG7k

 

[החתולית]

אבי אפרתי על מסעדת יריחו: אליה וקוץ בה

"מסעדת יריחו החדשה ביפו טובה משמעותית מעוד מסעדה גנרית בשוק הפשפשים.
יחד עם זאת, הביקור בה מהווה הוכחה שקונספט 'מה שמוכן יוצא' יכול לפגום משמעותית בחוויה."
&nbsp
&nbsp
https://food.walla.co.il/item/3091267

 

[pix37]

נפתחה קבוצת פייסבוק של מדור האוכל בהארץ

https://www.facebook.com/groups/135499163724115/?fref=ts

בינתיים עושה רושם של קבוצה רצינית של אנשים שמבינים על מה הם כותבים ועם הגב של הכתבות הרלוונטיות וכותבי האוכל בהארץ.

שווה להרשם ולראות לאן זה יתפתח.

מנוע חיפוש הביקורות של GRR זכה שם לקבלת פנים אוהדת

 

[החתולית]

בינתיים אני רואה שם שפים, עיתונאי אוכל

ופודיז. הקבוצה מנוהלת על-ידי עיתונאים של הארץ.

 

[prizman]

קשה לי להתלהב מקבוצות פייסבוק.

 

[החתולית]

לא צריך להתלהב

יש קבוצות מועילות ומעניינות, ויש שאינן כאלה. מכאן ועד התלהבות, המרחק גדול.

 

[prizman]

יש לי יותר מדי שעות אינטרנט גם ככה,

אם אוסיף לזה גם פייסבוק לא תישאר לי כבר דקה לקרוא ספר, יש עוד דברים כאלה.

 

[Sanchez]

נרשמתי ואחרי שעתיים עזבתי...
חופרים שם בטירוף.

 

[Gרר]

שלחתי בקשה. ומנצלש כדי לציין

עקב נסיעה לרומניה לא היו קיטלוגים בשבועיים האחרונים אבל עכשיו כשחזרנו אני אשלים את החוסרים.

דיווחים על רומניה יעלו כמובן גם כן.

 

[pix37]

אם אתה רוצה לקבל קרדיט ככותב ומעדכן המנוע

זה נראה לי מקום טוב להחשף בו.
או לפחות תוסיף במנוע מייל אנונימי או דרך אחרת ליצירת קשר

 

[erezavn]

רועי סופר יפתח מקום של באנים

ובמילים אחרות - שף נוסף שפותח מקום של סטריט פוד.
http://www.mako.co.il/food-restaurants/restaurant-news/Article-497c0d59ce32e51006.htm

 

[אי שפיות בצדו2]

יש דבר שנשכח בישראל כשמדברים על "סטריט פוד"...

טוב, יש כמה דברים. האחד הוא שאפשר לומר בעברית "אוכל רחוב". לומר את זה באנגלית נשמע סתם ניסיון להתפלצן, כמו המילה "פודיז" השנואה עליי מאוד, ושמתהדרים בה גם הרבה אנשים שאוהבים לצלם אוכל שמצטלם נפלא באינסטגרם וכולו נעשה במחשבה להצטלם נהדר ולהיראות מגניב באינסטגרם, והרבה פחות במחשבה על הטעם (ע"ע טרנד האוכל השחור, האוכל בצבעי הקשת, ראמן בורגר וכו').

אבל הכוונה העיקרית שלי היתה שאוכל רחוב הוא אוכל זול. לא פיתה ב-60 שקל, לא "דוכן סטריט פוד" של ראמן ב-69 שקל, רק בגלל שאיזה שף נתן לזה את ברכתו ומאז לא נראה יותר באזור (והשירות, לפעמים גם הביצוע, גם לא פעם רחוק מלשאת על כתפיו את הכותרת "שף"). זה כמו שיש בארץ לא מעט פאסט פוד שהשירות בו אטי להפליא - זה בדיוק ההיפך מהכותרת.

 

[החתולית]

אני מסכימה עם השורה התחתונה שלך

אוכל רחוב צריך להיות נגיש מבחינת מחיר.
&nbsp
לדעתי דוכנים ומשאיות אוכל נכנסים לקטגוריית אוכל רחוב (היינו אוכל שאוכלים ברחוב). מסעדה כמו זו שפותח רועי סופר, לא נכנסת לקטגוריה הזאת.

 

[אי שפיות בצדו2]

ולכן אני לא מבינה למה קוראים לזה "אוכל רחוב" מלכתחילה

 

[החתולית]

לפי הכתבה מדובר בדוכן

נחכה ונראה.

 

[החתולית]

עומר שוברט על יא-פן: אחת מעסקיות הצהריים המהנות בתל-אביב

עומר שוברט מהארץ, בביקורת על העסקית של יא-פן של יובל בן-נריה.
&nbsp
תקציר מנהלים:
"שירות ומהירות: מפגן שירות וחביבות מרשים של הברמן, לא פחות. רק עניין אחד: בשלב מסוים התמקם לידינו החמ״ל של המסעדה, שכלל בחורה צעירה עם ארסנל של מחשבים, טלפונים ואייפדים. פלא שלא עונים?"
&nbsp
"תמורה לכסף: ביא-פאן מציעים כרגע את אחת מחוויות הצהריים הכי טובות בתל אביב, וזה לא רק עניין של אוכל (ואפשר לחוות את זה ב-58 שקל בלבד)."
&nbsp
https://www.haaretz.co.il/food/restaurants-reviews/1.4389458

 

[erezavn]

ניסיתי את העסקית שם בשבוע שעבר. חביב. יכול להשתפר.

"תמורת 58 שקלים תקבלו את אחת מעסקיות הצהריים המהנות בתל אביב".
זו הכותרת של הביקורת של הארץ. ממש כותרת של יחצ"ן. זה גם תלוש מהמציאות כי שוברט ומי שהגיע איתו אכלו עוד מנות מעבר למה שהעסקית מציעה (מנת ביניים וקינוח), ואחת העיקריות עלתה 88 ש"ח. בקיצור הם לא באמת אכלו את העסקית של 58 השקלים. אני מניח שאם הם היו מסתפקים באמת בארוחה הזולה הם היו יוצאים רעבים.

אני ניסיתי בשבוע שעבר את העסקית. אכן טעימה, חביבה ויחסית לא שגרתית, אבל יש מקום לשיפורים ושדרוגים.

אכלתי את הסלט הירוק לראשונה. נחמד. תיבול טוב. אבל בשורה התחתונה מדובר בחסה. לא מעניין. בכלל, היצע המנות הראשונות (שהן חלק מהעסקית) דל מאד. מרק מיסו וסלט ירוק בלבד. הייתי מצפה לעוד אופציה או שתיים או שלוש (אפילו בתוספת עלות).

לעיקרית לקחתי מנת אונגי: פילה צלופח נחלים צלוי בטריאקי שמגיע עם אורז סושי מתובל, בצל ירוק ומלפפון קימצי. לפחות למיטב זכרוני אני לא זוכר שנתקלתי כאן בצלופח שהוגש בצורת פילה דג. (בדר"כ הוא משולב בסושי). מנה לא שגרתית שהייתה טעימה. הדג היה רך ועדין. האורז היה טוב מאד.

2 המנות לא היו גדולות במיוחד ושילמתי 88 ש"ח. יחסית לא הגעתי מורעב ולכן זה די הספיק, אבל אדם רעב מאד ייאלץ להזמין עוד משהו. אולי את הלחם בתוספת 18 ש"ח. בסה"כ נעים לשבת שם בצהריים (ישבתי על הבר והיה כמעט מלא בפנים).

מי שרוצה לראות תמונות של 2 המנות שייכנס ויגלול למטה:
http://processing-food.blogspot.co.il/2017/05/ya-pan.html