נשים: קרקע
גמר נשים אחרון – גמר הקרקע!
רייגן סמית' עלתה לגמר מהמקום הראשון, אבל לא התחרתה כמובן בשל הפציעה בקרסול. במקומה עלתה לגמר אלי בלאק.
1. מאי מורקאמי, יפן
החזקתי לה אצבעות. עלתה לגמר מהמקום השני, אחרי רייגן סמית. הפגיזה בתרגיל הקרקע בקרב-רב אבל הנפילה בקורה הייתה בעוכריה והיא איבדה את הזהב ונשארה במקום הרביעי במרחק עשירית מהארד (הייתה זוכה בו בשובר שוויון לו היה תיקו).
פתחה את התרגיל בסיבוב מרובע שבוצע טוב יותר מבקרב-רב.
פס אקרבוטיקה ראשון מרשים וקשה הסתיים בנחיתה מצוינת.
פס שני, עוד נחיתה טובה, כמעט נעיצה מושלמת.
פס שלישי נפלא, היא מחייכת; אני עוצרת את נשמתי.
היא מפזזת על המשטח בחינניות, אני שלה.
פס אחרון בנחיתה מעט פחות מושלמת, קפיצה גדולה לאחור, אבל בתוך המשטח.
תרגיל חזק שבוצע נהדר. היא חייבת להיות על הפודיום, ובתקווה הזהב יהיה שלה.
5.9 + 8.333 = 14.233
שליש נקודה מעל הציון שקיבלה במוקדמות, ובהיעדרה של רייגן סמית' זה בהחלט עשוי להספיק.
2. ברוקלין מורס , קנדה
טים דאגט סיפר שפס האקרובטיקה ראשון דומה למה שעשתה האוקראינית ליליאה פודקופאייבה כשזכתה ב-1996 בזהב בקרב-רב. קפיצה קדימה, שתי סלטות בקירוס עם חצי פנייה בנחיתה. נעיצה כמעט מושלמת במזרן עם ניתורון קטנטן.
תרגיל יפה, אהבתי את ההתאמה למוזיקה, ההבעה ואת עבודת הידיים, נראית כמו רקדנית בלט ולא כמו רובוט; בגד גוף יפה, עדין, לא זרחני או אגרסיבי, מתאים מאוד לאווירת התרגיל.
גם פס האקרובטיקה השני הסתיים יפה.
בשלישי היה צעד קל, לא נורא. ויתרה על פס רביעי לטובת אלמנטים בלט- יים ואומנותיים, ואין ספק שיש לה את זה.
לא פלא שזכתה בפרס האלגנטיות של לונז'ין (Longines) אחרי הקרב רב. מגיע לה, לגמרי.
5.2 + 8.45 = 13.65
3. לארה מורי, איטליה
עלתה לגמר מהמקום השמיני וזו כנראה הסיבה שהאמריקנים ויתרו עליה ויצאו לפרסומות, אבל אל דאגה השלמתי לבד.
לא אהבתי את התרגיל, את המוזיקה, את בגד הגוף (בשחור וירוק זרחני...) אבל היה בסדר, והיא נראתה די מרוצה.
5.4 + 7.866 = 13.266
ציון נמוך משקיבלה במוקדמות.
באופן לא מפתיע היא מתברגת אחרי קודמותיה, ואין חשש שתגיע לפודיום.
4. ג'ייד קארי, ארה"ב
סגנית אלופת העולם בקפיצות, מתעמלת טרייה בבוגרות בכלל ובעילית בפרט, בהזדמנות נוספת לעלות לפודיום.
ממש לא אוהבת את המוזיקה שלה, אבל אוט אזוי.
פסים אקרובטיים חזקים ומרשימים, עולה גבוה, נחיתות טובות, אבל האלמנטים בין הפסים לא ממש מרשימים; קארי היא מהמתעמלות החזקות שברור שיודעות לקפוץ ולהתהפך (מה שבאנגלית קוראים לו a good/strong tumbler) אבל אין לה חינניות ואלגנטיות מסביב ולכן בין הפסים היא בעיקר "מעבירה ת'זמן" כדי לצאת לידי חובה (אם כי היא חמודה, לא רובוטית כמו מקיילה סקינר או מביכה כמו קרלי פטרסון). יש מצב שהיא הייתה מעדיפה לעשות תרגיל כמו של הגברים – הרבה אקרובטיקה ללא שאיפות אומנותיות (אגב, לי די חבל שכך זה אצל הגברים, הייתי מעדיפה שהם יהיו דומים יותר לנשים ויכללו גם מוזיקה ואלמנטים ריקודיים; לא חייבים להיות בסגנון בלט). אהבתי יותר את התרגיל של מורקאמי מכל בחינה.
5.7 + 8.5 = 14.2
והיא 33 אלפיות מאחורי מורקאמי. ציון ביצוע גבוה גבוה יותר (לטעמי לא בצדק, אבל אני לא שופטת...) אבל שתי עשיריות פחות בדרגת הקושי עשו את ההבדל. באופן אישי אני מרוצה
5. קלודייה פרגפני, בריטניה
עלתה לגמר מהמקום הרביעי, המקום שממנו חולמים על שיפור עמדות. אהבתי את המוזיקה בסגנון וודוויל ואת בגד הגוף האלגנטי; הלכה על סגנון יותר ג'אזי, סקסי – יפה לה. בשנה האחרונה השתתפה במקבילה הבריטית של "רוקדים עם כוכבים" כדי להשתפר בריקוד ונראה שזה השתלם. נהניתי מאוד, הגם שלא היה מושלם: איבדה שיווי משקל בסוף הפס הראשון וכמעט יצאה מהמשטח; שלושת הפסים הבאים היו טובים יותר, ובשני האחרונים היא ננעצה היטב במזרן. סיימה בסטייל עם חיוך מנצח.
5.6 + 8.333 = 13.933
והיא שלישית לעת עתה. עקפה את ברוקלין מור המקסימה והדיחה אותה מהפודיום
6. אלזבת' בלאק, קנדה
כאמור, עלתה לגמר מהמקום התשיעי, כמחליפה, במקום רייגן סמית'. עם דרגת קושי של 5 (במוקדמות) נמוכה בהרבה משל השאר, היא יכלה לנסות להעלות דרגות קושי וללכת על כל הקופה. היא לא עשתה זאת בקרב-רב, אבל הפעם אין לה מה להפסיד.
בלאק הסתערה על המשטח בפס ראשון חזק, אבל צעד לאחור הוציא אותה ממנו. הפס השני הסתיים בנחיתה טובה. את הפס האחרון היא שדרגה ונחתה באופן לא מוצלח שלא השאיר לה סיכוי להגיע גבוה.
במוקדמות ובקרב-רב היא סיימה עם אותו ציון בדיוק – 13.433 (ובשני המקרים עקפו אותה בקרקע שבע מתעמלות שאינן רייגן סמית').
5.3 + 7.9 = 13.2 - 0.3 = 12.9
כלומר העלאת דרגת הקושי לא השתלמה לה באיכות הביצוע, והיא גם נענשה בשלוש עשיריות על חריגה מהמשטח בשני הרגליים בסוף הפס הראשון. באופן לא מפתיע, מדורגת אחרונה.
7. תאיס סנטוס, ברזיל
אין לי משהו מיוחד לומר על התרגיל; היה לא רע, אבל גם לא מעניין (אותי). טים דאגט התפעל מאלמנטים קשים שבוצעו היטב ואני לא מתווכחת, אבל משהו במכלול היה בעיניי קצת משעמם. כל הכבוד לברזיל על מתעמלת בגמר; אין ספק שהשקיעו לקראת ריו וכמו בריטניה, ממשיכים לקטוף את הפירות גם אחרי.
5.6 + 8.166 = 13.666
עשירית יותר משקיבלה במוקדמות. התברגה למקום הרביעי ועקפה את ברוקלין מורס. ואללה, הופתעתי, מודה.
8. ונסה פרארי, איטליה
ותיקת המתעמלות בגמר הקרקע, תחגוג 27 בחודש הבא. משום מה זכרתי שהכריזה על פרישה אחרי ריו (אולי רק מקרב-רב?), אבל הנה היא עדיין איתנו... השיא שלה היה אלופת העולם בקרב-רב 2006. היא כבר לא עושה קרב-רב; בשנים האחרונות עולה כמעט תמיד לכל גמר קרקע בתחרות כלל עולמית, אך נשארת בד"כ מחוץ לפודיום (למעט כסף ב-2013).
בחרה למוזיקה את שיר הנושא של כרמינה בוראנה, קלאסיקה עם עוצמה.
למרבה הצער סיימה את הפס השני על הפנים, מילולית
, נחבלה ועצרה את התרגיל
. פרמדיקית רצה אליה, המאמן שלה הרים אותה והתכוון לשאת אותה בזרועותיו מחוץ למשטח, אבל היא עצרה אותו; שלוש פרמדיקיות נשאו אותה על כפיים אל כיסא גלגלים. נקווה שהיא תחלים ותחזור לאיתנה; ממש לפני שנה עברה ניתוח בגיד אכילס. הפציעה הזאת מתווספת לשלל הפציעות שכבר היו בתחרות הזאת...
וכך הסתיים גמר הקרקע, בנימה מצערת, אבל אני שמחה עבור מאי מורקאמי, סוף סוף מדליה, סוף סוף זהב! היא סיימה את התחרות ראשונה והייתה לחוצה מאוד לכל אורכה, עכשיו היא יכולה סוף סוף לנשום לרווחה, ולהסתכל בתקווה לטוקיו 2020.
אגב, טריוויה מעניינת: גמר שני ברציפות שמסתיים בזכייה של המתעמל/ת הראשונים. טים דאגט טוען שזה לא קורה הרבה (אני לא זוכרת). באופן אישי זה רק אומר שהטובים זוכים ללא תלות בסדר הופעתם. כך צריך להיות בשיפוט הוגן.
ג'ייד קארי עם כסף שני וקלודיה פרגפאני עם מדליה ראשונה באליפות עולם.
אגב, סדר הזוכות והדירוג כולו היה כסדר העלייה לגמר (לא כולל רייגן סמית', כמובן), למעט הברזילאית שקפצה מקום ועקפה את ברוקלין מורס, וכמובן ונסה פרארי שנפצעה ולכן סיימה אחרונה (זה די מוזר שגם אחרי פציעה באמצע התרגיל השופטים עדיין נותנים ציון וגם "ענישה"...
)
מדליות:
1. מאי מורקאמי
2. ג'ייד קארי
3. קלודיה פרגפאני
הטבלה המלאה