הדבר הכי חשוב ברוחניות או בכלל בחיי היומיום היא מודעות עצמית
זה לדעת את עצמנו לדעת את החוזקות והחולשות שלנו ולדעת איך
לתמרן ביניהם.
בעקבות כך כמובן אנחנו הופכים להיות שיפוטיים ופחות ביקורתיים
יותר אוהבים, יותר קשובים, יותר סבלנים וסובלנים, ובעיקר יותר
חיים בשלום ובשלמות עם עצמנו.
לצערנו לא כל "איש רוח" באמת עושה עבודת מודעות עם עצמו ומן
הסתם אין לו את אותה עבודה מול האחרים לעשות מדיטציות ותקשורים
בלבד זה לא מודעות וזה לא באמת מביא את אותו איש רוח לגבהים
הדבר היחיד שבאמת עושה את זה זאת מודעות עצמית רק היא מצליחה
להשיל קליפות ולהעלות את התדר לכן אני אומרת שזה ה - א'-ב' של
הרוחניות של היותנו בני אדם של היותנו מורים, תלמידים, הורים, ילדים
מטפלים, מטופלים והרשימה ארוכה.
הבעיה היחידה במודעות עצמית
להיות אדם מודע אתה לא יכול לחזור אחרונית אתה לא יכול יותר "לעבוד"
על עצמך אתה יודע את האמת בכל אופן את חלקה אתה יודע את הבסיס
של מודעות עצמית וזה שאנחנו לא יכולים להאשים אף אחד במצב שלנו
ואיזה מכעיס זה לפעמים איה כיף לפעמים להיות ראש קטן - נכון?