אז כמו שאת בטח מבינה
באמת שלא העמקתי בנושא ולכן גם התגובה שלי היתה שיטחית יחסית.
גם עכשיו אני לוקחת את דבריך כמובן מאליו ולא נכנסת לפרטים של המקרה.
 
אני מבינה את כל מה שאת אומרת וגם מסכימה עם הכל.
אין ספק שבחירה בפרזנטורית חדשה וצעירה לרשת שפונה לקהל בוגר יותר היא טיפשית. מעבר למסר הדפוק שזה מעביר ומעבר לכל הטרארם שנוצר סביב איילת - יש פה גם טעות שיווקית של החברה אשר כשלה להבין את המהות של השוק אליו היא פונה.
זה עצוב שבחברה שלנו לנשים קשה להתבגר בכבוד בעוד אצל הגברים זה הרבה פעמים נתפס אפילו כדבר משובח.
אם היית מכירה אותי בחיים הפרטיים היית מבינה עד כמה אני חושבת שתרבות הניתוחים המוגזמים היא מגוחכת ועד כמה אני מעריצה נשים שבוחרות להזדקן בחן ובכבוד.
נשים (בדיוק כמו גברים) צריכות לגדול עם החופש להיות מי שהן ומה שהן רוצות ולא להיות מושפעות מתכתיבים חברתיים של מה נכון או לנכון, מה אסור ומה מותר.
 
אבל.. עם יד על הלב ובכנות מוחלטת-
עייפתי.
עייפתי מכל המאבקים האלה. עייפתי מכל המלחמות.
אם זה בהקשר של משקל, גיל, מראה, אישה אמיתית/לא אמיתית, עירום, מאבק הפטמות, הנקה בציבור, הורדת שיערות, פרסומות של גולדסטאר ועוד ועוד ועוד.
אני מבינה כמה זה חשוב ואני מעריכה את אלה שיש להן כח לקום ולהלחם אבל באיזשהו מקום, לי, אישית, אין כבר לא נשאר כח..
זה אולי לא פוליטיקלי קורקט לומר - אבל זו האמת.
באיזשהו מקום אני חושבת שאנשים מאבדים את רוח הקלילות (ראי דוגמאת הפרסומת של גולדסטאר שאותי נגיד מאוד הצחיקה).
אני כנראה כבר לא אשנה עולמות, אבל זה טוב שיש כאלה שכן.
הלוואי והדורות הבאים יזכו לגדול בעולם שוויוני יותר ומכיל יותר את כל האנשים על כל הצבעים וכל הגילאים