יש לי מסיבה
מסיבות סיום הן רק קצה הקרחון ..הן תוצאה של חינוך תבדרו אותי, תעשו עבורי , מגיע לי ...
זה מתחיל ממסיבת יום ההולדת לבן השנה במתחם איקס שמיקס , ונמשך בהזמנת מפעיל בעלות של מאות שקלים בגיל שנתיים , ושכירת אולם ליום הולדת 3 , ובגיל שש ..'בתי היקרה( תרתי משמע() כבר בת שש (6-10) ..אז נזמין מאפרת שתיתן שעור בטיפוח..וכל ילדה אורחת תקבל ערכת ספא/טיפוח' .
ואצלה הבן ב7 והיא תזמין את הכיתה לסופרלנד/בא לגן/ ספרי וכדומה וגם תדאג למשהו שיצייר על הילדים , ואחד שיכין להם בלונים ועוד ועוד ועוד... והבר מצווה לא מבייש טקס בחירת נשיא ....
ואז שהעולל מגיע לסיום התיכון הנשפים הפכו לתחרות ..מי יבוא עם בגד יותר יפה ..מי יגיע עם רכב יותר מפואר ,והעלויות של האולם מה שמסביב מגיעות למשכורת ממוצעת במשק..
אבל העולל/ית נהנים ..
הורים קחו אחריות על הילדים, למדו אותם שניתן ליהנות מלהיות יחד. שילמדו לשחק ולהפעיל דמיון ליצור משחק,
ואל תתביישו ואל תגידו לא נעים לי אמרו למורים למפעלי החוגים שאינכם מוכנים לממן מסיבות ראוותניות..
למדו את ילדכם שבכדאי ליהנות לא חייבים משהו שיבדר אותם , הם יכולים ליצר לבד את ההנאה .
השבוע ידיד שלי לקח את נכדי בן ה7, את נכדותיו בנות ה5 ועוד מספר ילדיי חברים יצאו ללילה הרפתקה
הם חזרו מלאי חוויות וכולה בילו במטע ליד הבית...
אישית מעולם לא השתתפתי במירוץ אחר הכלום ..כשבני בכורי סיים תיכון דאגתי להיות בועד ההורים ונשף הסיום שלהם היה בים עם תכנית שההורים הכינו.
בני השני סיים בטכני ששם אין מירוץ אחרי הכלום..בתי כשסימה תיכון ממנה בעצמה את הוצאות הנשף...
זה ממשיך בחתונות ענק שהן בהם כלום..ועוד ועוד...