ציטוט -
"כפי שניתן לראות ברזל מצוי במזונות מן החי ומן הצומח. ספיגה של ברזל ממזונות מן החי (סוגי הבשר ודגים) טובה יותר, כ- 20%-35% ספיגה, לעומת ספיגה ממקורות צמחיים שמגיעה רק לכ- 3%-5% בלבד. ממוצע הספיגה של ברזל מאוכל מעורב כ- 10%.
למרות שיישנם מזונות צמחיים בעלי תכולה גבוהה יותר של ברזל מאשר ממזונות מן החי, סה"כ הברזל הנספג מהם נמוך יותר. לדוגמה: משמש מכיל כ- 5 מ"ג ברזל ל- 100 גר'. בהתחשב בספיגה של כ- 5%, נקבל ספיגה של 0.25 מ"ג ברזל (וביחד עם זאת 240 קלוריות). לעומת זאת 100 גר' הודו מכילים 3.5 מ"ג ברזל, מתוכם נספגים כ- 20%, כלומר נקבל 0.7 מ"ג ברזל (וכ- 150 קלוריות). "
ועוד על חשיבות התזונה מהשלב העוברי -
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18504
ציטוט: "כבר בשלב התחלתי התזונה וההורמון פרוגסטרון קובעים איזה חלק של כדור התאים יהפוך לשליה ומה יהיה גודל העובר. קצב העברת המזון תעובר קובע את קצב היווצרות הרקמות הנבנות בעובר. לעובר עצמו יכולת גדילה המוענק בתורשה. לשם התפתחות תקינה, חייבת להיות התאמה בין קצב גדילת העובר לבין גודל השליה. להורים גבוהים עוברים גדולים, בעלי קצב גדילה גדול ואלו דורשים קצב אספקה גבוה של מזון וחומרים אחרים מאשר עוברים קטנים. אם תיווצר שליה קטנה או יווצר פגם אחר בפעולתה, יקבל העובר אספקה לקויה וקצב גדילתו יהיה קטן. בעובר בעל תכונה גנטית לקצב גדילה גדול, הפגיעה תהיה קשה מאשר בעובר בעל קצב גדילה קטן."
