הצילו מצב חירום!

[ליידי באבא3]

הצילו מצב חירום!

אני במצב חירום בגלל טריגר שאני נורא מתביישת בו. ההורים שלי רואים עלי שאני במתח ולחץ (אני עדיין תקועה איתם, לרוע המזל) וזה עוד יותר מלחיץ אותי. מקווה שיהיה לי את הכח לשתף.

 

[עייפה רוצה לישון]

ליידי ...את כאן

אני איתך כאן ...בואי אל תישכחי שהכל זה טריגרים
לא עכשיו ...
היי רוצה לתת לי יד להרגיש קצת פחות לבד
עד שהשחור הזה יעלם ויתפוגג

 

[אלומת האור]

אין לי להציע הרבה מלבד חיבוק גדול ולב שאכפת

לו. גם אני כרגע מתביישת מאוד בטריגר שאני לא יכולה לספר לאף אחד, גם לא לאיילה שלי, כי אני פוחדת מהתגובה שלה. אולי עם אורלי אני אצליח, אבל קשה לי אפילו לחשוב על זה. אני מקווה שיהיה לך קל יותר. אוהבת אותך

 

[ליידי באבא3]

תודה לכן מקרב לב

מקודם כשהייתי בקניות עם אמא שלי התבשרתי על ביקור משפחתי מפתיע שאמור לקרות עוד שלוש וחצי שעות. הביקור הזה מטרגר אצלי דברים שאני מתביישת בהם והציפייה, הוי הציפייה... הקוצים ב..., חוסר השקט המוטורי והנפשי והכי גרוע - שההורים שלי רואים עלי הכל ושאולי לא תהיה לי אפשרות לדבר עם הפסיכולוגית שלי לפני. חוץ מזה קרתה לי תקרית מטופשת בקניות הבוקר והביקור המשפחתי יצריך סמול טוק עם בחורה/ ילדה לא מוכרת, ואני מה זה גרועה בזה ונבוכה ומתביישת. אלומה, עדכני בשרשור שלך מה קורה איתך.

 

[אלומת האור]

לא כל כך הבנתי מה כתבת, אבל זה בסדר, את לא

חייבת לפרט כמובן. רק מה שאת רוצה. חיבתי נתונה לך בכל מקרה. ואפרופו רואים עלייך הכול סיפרתי כאן לפני יומיים-שלושה שבביקור אצל אחי בביה"ח אחי ואחותי ראו את שטפי הדם מהכוויות ושאלו מה זה ולא יודעת למה, סיפרתי להם את האמת. הם שינו נושא מיד, אבל הייתי במבוכה כל כך גדולה, כי עכשיו יש אישור עם חותמת גומי שאני מטורפת אמיתית. למרות הזמן שחלף ייקח לזה הרבה זמן להיספג בעור.

ופירטתי על עצמי בשרשור של הפטירה של אימא שלי, אם בא לך. חיבוק גדול ותמשיכי לשתף.

 

[עייפה רוצה לישון]

היי לידי

לא להתבייש כאן הכל מותר
ביקורים משפחתיים תמיד מטרגרים ...

זה בטח יכול להיות מפחיד לנסות לתת מעצמך, לחשוף את עצמך, ולהיות פגיעה בפני מישהו אחר... כי אם כבר התאכזבת פעם אחת, מי אמר שלא יקרה שוב?

ואולי אם תצאי החוצה, למקום החשוף הזה, תראי פתאום שגם היא עומדת לה שם.... חשופה ופגיעה, בדיוק כמוך...כי הרי גם היא לא מכירה אותך

ציירי לך סמיילי קטן על היד משהוא לא בולט או קישרי קוקייה על היד ...וברגע של קושי ולחץ תרגישי איך אנחנו איתך נותנים לך יד ואת לא לבד איתם
מאמינה בך ויודעת שאת יכולה

 

[ליידי באבא3]

תודה על התמיכה

הרגע הגדול הוקדם ויהיה עוד כחצי שעה. אני אנסה ליישם את העצות שלך, עייפה. שולחת לכולן

. זה משהוא כ"כ מביש... מקווה שיהיו לי את הכוחות לשתף יום אחד. מנסה להסביר לך אלומה בלי לפרט את מה שמביש -זה ביקור משפחתי + בחורה לא מוכרת ואני כ"כ גרועה בסמול טוק, ואני בכזה לחץ ומתח, ורואים עלי הכל, ובגילי המתקדם אני לא אמורה להילחץ מכאלה דברים אבל אני כן...!

 

[עייפה רוצה לישון]

היי אין גיל ללחץ ולמבוכה

אל תישפטי את עצמך בכזאת חומרה
אולי מקלחת מרעננת תעזור מוזיקה וכל דבר אחר שבדרך כלל מרגיע אותך
ואז מה עם רואים ...שולת עוד חיבוק את ענקית וחזקה ספרי אחר כך איך היה לך אם יבוא לך לשתף

 

[אלומת האור]

יפה שלי

תמחקי את המשפט האחרון שלך. אין דבר כזה אמורה. יש מה שיש, ועם זה ננצח, בסדר? לא יעזור לך גם לסבול וגם להלקות את עצמך על כך שאת סובלת. פשוט אין בזה היגיון, וזה סתם פצע על פצע. ובניגוד לפצע הראשוני, שאותו את לא יכולה לשנות כרגע, את הפצע השני את יכולה להפסיק כאן ועכשיו. מה את אומרת? איתך

 

[ליידי באבא3]

תודה לכן

לא יכולה לכתוב יותר כרגע. פשוט מוצפת ומטורגרת. הביקור המשפחתי ייגמר - הפצע יישאר.

 

[אלומת האור]

קחי ת'זמן מותק, אנחנו אתך

אני אמנם הולכת לישון, אבל אשמח לקרוא אותך אחר כך. תרפי מעצמך, תרפי מהבושה, היא לא רלוונטית למציאות כרגע, שימי אותה בצד ותני לדברים להתגלגל. קשה לי להגיב כשאני לא יודעת בדיוק במה מדובר, אז לכן אני כותבת באופן כללי ובטוחה שתדעי לעשות את ההשלכות. וגם אם לא, אני אוהבת אותך

.