אם נחשוב אבולציונית
לפחד יש תפקיד חשוב ובריא....
כשרדף אחרינו אריה ,
או בזמן התנ" עם המלחמות שהיו אז...
היינו זקוקים לפחד לצורך FFF בריחה מנוסה או לחימה
העולם התקדם רבות מאז, אך בני האדם בגופם ואף במוח לא התקדמו הרבה מאז....
האריה הפך לדברים הרבה פחות מאיימים .
האריה יכל לטרוף אותנו, אך ה"אריה" השכיח או הנפוץ בעשורים האחרונים אינו ממש יכול לאיים על שלמותנו או לפגוע בנו באופן שמבוסס על ניסיון .
בכל זאת הפחד השכיח היום הוא הפחד מעצמנו כחברה, אנחנו מכירים את זה כפחד קהל, פחד במה, חרדה חברתית, ביישנות, חרדה מקשר, חרדה ממחוייבות, חרדת נטישה ועוד ועוד, בעצם מדובר בפחד מהדומים לנו הפחד מקבלה מאי קבלה , מאהבה או היעדרה.
מתברר כי גם לאדם הקדמון הייתה נטייה לחיות בצורה שבטית וזה נשמר עד לפני כ 100-150 שנים ברוב העולם, גם אז החרדה מפני האחרים שרתה מסורות של קונפרמיות, קולקטיביזם ואפילו מוסר , כבוד הדדי ואנשים פחדו להיות ה"שעירים לעזאזל או המוקצים מהחברה או הקהילה...ובעצם הפחד מעצמנו תמיד היה אך הוא נשלט על ידיד המוסדות החברתיים שהקמנו .
בעשורים האחרונים החברה בכל העולם מתפרקת
כמעט ואין מוסדות חברתיים,
לכן הפחדים העמוקים שלנו מעצמנו ומכוחינו ומהפוטנציאל לפגוע ולהיפגע הוא גדול בהרבה מבעבר.
אז לפחד יש ברמה האבולוציונית בסיס בריא, הוא אמור להגן עלינו מסכנה, אך האעזקה "התקלקלה" והיא מזהירה אותנו היום מדברים שבמציאות לא מאיימים על חיינו או על שלמותנו, ועדיין זה מאוד מאוד קשה לפרום את הפחדים האלו משום שהם כה אוטומטים וחזקים.
