אני כועסת.
ביום שני התכופפתי לאיזה מגירה בעבודה, ופתאום נתפס לי הגב התחתון. עברו עליי כמה ימים של כאב איום ונורא בכל תזוזה קטנה.
למה אני כועסת? כי אף אחד לא סיפר לי שכאבי גב זה בערך הדבר הכי נורא ואיום שיכול לקרות לבן אדם.
אני אוטוטו בת 45 ואף פעם לא קרה לי דבר כזה. בעלי אומר שאני צריכה בכלל להגיד תודה לאלוהים שרק בגיל כל כך מאוחר קיבלתי בפעם הראשונה כאב גב (טוב, זה שלא ילדתי ולא הייתי בהריונות מתקדמים גם עזר אני מניחה).
אבל מה זה משנה לי, כשהייתי תפוסה הרגשתי כמו נכה וזו הרגשה איומה, אין חשק לכלום, ממש בא לי למות! ובגלל זה לא בא לי להתלבש ולהצטלם, כי לשים גרביים ולנעול נעליים היה משימה ממש מסובכת. אני אף פעם לא הבנתי עד כמה זה חמור כשהייתי שומעת אנשים מתלוננים על כאב גב.... קרה לכם פעם? טוב אתן כולכן עוד צעירות פה בעצם.
עם פד חום על המותניים ומשחת וולטארן הצלחתי איכשהו לצאת מזה, אם כי עדיין כואב כשאני עושה תנועות מסויימות.
הנה אני היום עם הצעיף, ואתמול עם הטורקיז.