ההדחה בקמבודיה
בעונה הזו, בשלב הזה, להבדיל מהעונות הקודמות, באמת שרציתי שאף זוג יודח.
אבל מאחר והמשחק מחייב הדחה, אני קיוויתי שהמתולתלז'יות יסיימו את דרכן במירוץ.
הן מקסימות והן עשו דרך נהדרת, אבלללל, אליהן הכי פחות התחברתי.
ואז הגיע הרגע הדרמטי של המירוץ: או אלכס וג'וזי או יעל ויוסיאל.
וזה היה לא פשוט ולא קל, בלשון המעטה.
שני הזוגות הפייבוריטים שלי, שני הזוגות שיותר מכולם מגיע להם להיות בגמר, והנה אחד מהם ייאלץ לסיים את דרכו.
זה היה עצוב, בחיי, זה באמת צבט את הלב.
ואיך אמרה יעל? "הצופים בבית ירגישו בחסרוננו"
ואנחנו בהחלט נרגיש את חסרונם של שני בני הדודים שנתנו משחק מצוין, הפגינו חברות ואהבה נדירים, שהיו מצחיקים כפי שמזמן לא היו מצחיקים לפניהם ולא נשארו מצחיקים כמוהם בתחרות.
ואם במקרה הם קוראים כאן, הנה מה שיש לי להגיד להם:
אתם מקסימים ואני מקווה שעוד נראה אתכם על המסכים שלנו.
יוסיאל - החיוך שלך, חוש ההומור, הענווה וההכלה שלך הם תמצית מהותך ואני מאמינה שעוד תגיע ממש רחוק.
יעל? את מקסימה ויש בך איכויות יוצאות דופן ואני בטוחה שחייך יהיו רוויים אושר, שמחה וטוב, כי את פשוט ממגנטת את אלו אליך!!!
בהצלחה לשניכם ולהתראות בקרוב על המסך הקרוב לביתנו