סוף סוף אפשר להגיד שהמירוץ למיליון התחיל
אז כאמור, המתולתלות היו ההימור שלי לגמר עוד כשהתוכנית התחילה והייתה בחיתוליה. הלוואי והייתי מהמרת כל כך טוב גם בטוטו ובלוטו.
בכל אופן, בשלב הזה אני כבר לא מהמרת יותר ומקווה שאת המיליון תיקחנה הבנות או הצרפתים. לא סובלת את רז ואת אבא שלו.
המירוץ בעונה הזאת היה משעמם. כל המירוץ הזה היה בסימן של פרסומות עם קצת מירוץ. תיאורים החוזרים על עצמם עם כל משימה ומשימה. שוב ושוב חזרה על אותם הפרטים. עוד כשהיו באירופה התעייפתי מהמירוץ ופרשתי. מדי פעם
הצצתי כשהיו באפריקה. נהניתי דווקא מהחופים. אבל גם שם נטשתי אותם מהר.
אחר כך הודו וכל השאר. התחלתי לעקוב ברצינות אחרי המירוץ רק כשהגיעו לחמישיה האחרונה. סוף סוף משימות כמו שצריך. חבל היה לי על השפלנים האחים. אבל היה ברור שאין סיכוי שבעולם שהם יגיעו לגמר. לא ברור בכלל איך הם הגיעו למיקום כל כך גבוה.
ההדחה הערב לא הייתה מפתיעה. ידעתי שלא יתנו לצרפתים להפסיד. איך הם הגיעו פתאום למספר הנכון? לאלוהים הפתרונים. הם אפילו לא היו קרובים. איך הם הגיעו לפני הכדורגלנים? גם לזה אלוהים אחראי. אלוהי ההפקות שבעולם. אבל הם חמודים והם מביאים רייטינג והעם אוהב אותם ולכן הם בגמר. למען האמת, הכדורגלנים היו ממש משעממים מבחינה טלוויזיונית. אין בהם את הניצוץ שמדליק את הטלוויזיה ומרתק אותך למסך. זאת סיבה מספיק טובה כדי לא לקחת את המיליון.
ההימור שלי למיליון,
עמית ורז. רוצה שיזכו הצרפתים או הבנות.