קשה לי לשפוט בשעת כעס. מבקשת לשמוע מכם, תודה
אני נמצאת בקשר זוגי (לא נישואים) עם בן הזוג שלי שהוא אבא לשני ילדיי ומורה בבי"ס תיכון.
אנחנו מדברים על נישואים אבל לי יש קצת חששות עקב חוסר נאמנות שלו (אונליין בולשיט/ צ'אטים של סקס עם כל מיני נשים מבוגרות משועממות וכאילה) בתקופה שהיינו קצת מרוחקים עקב וויכוחים. בכל מצב, הוא ביקש מיליון סליחות ואני 'נתתי לזה להחליק' והמשכנו הלאה כשאני עם יד על הדופק ושליטה מלאה בכל הדפים החברתיים שלו וכל מייל /הודעה שנכנסת. זה היה התנאי שלי כדי להמשיך להיות איתו בקשר והוא הסכים כי הוא מאוד קשור אלי ולא רצה להיפרד בשום מחיר בעולם.
בכל מצב, לפני כמה ימים הוא היה עסוק בפייסבוק ואני בחדר השני על מחשב שני יושבת לו על הדף בלי ידיעתו ומסתכלת מה הוא עושה.
אני יודעת שכמורה אהוב ונחמד יש לו קשר עם רוב התלמידים/ות דרך הפייסבוק והם מדברים איתו ושואלים שאלות או מספרים מה מציק להם בכיתה וכו'.. עברתי על המון שיחות סתמיות כאילה וזה נורמלי.
אבל מה שקרה בפעם האחרונה זה צ'אט שהוא דיבר עם אחת האימהות של אחת התלמידות (שהיא מישהי מהאיזור כאן והם מכירים עוד מילדות כמו אח ואחות) הם דיברו על הבת ועל זה שלאחרונה היא קצת ירדה בלימודים וזה בעייתי במיוחד כרגע עם תקופות המבחנים.. דיברו על זה שעקב התייתמותה מאביה לפני כמה חודשים יש לה ירידה חדה בריכוז וכו'.. וכו'..
.. ואז האמא הזאת אומרת לו: 'טוב, הבת שלי משגעת אותי לתת לה את האייפון היא רוצה להיכנס לפייסבוק .. אז ביי בינתיים ולהשתמע'..
.. עברו 3 דקות ופתאום הנ"ל (הבת) פותחת איתו חלון צ'אט ומתחילה בהודעות של 'מה שלומך? איך התגעגעתי אליך! כבר לא הייתה לי סבלנות לחכות לקחת את הטלפון מהיד של אמא שלי. מה אתה נתקע איתה בדיבורים? אתה יודע שאני נמצאת על ידה. מה, לא התגעגעת לדבר איתי??'
ואז הוא היה כזה די פושר (כמו מנסה לדחות/ להשתיק אותה) אבל מצד שני מקשקש איתה קצת על ההתנהגות שלה בכיתה וקצת על המבחנים של סוף שנה וקצת כל מיני מילים של 'בטח שאני מתגעגע אלייך, מאמי!!' .. 'מה, אם לא הייתי רוצה לדבר איתך אז לא הייתי עונה לך' ..
ואחר כך הוא כזה מנסה קצת לקצר בדיבור או להתחמק והיא ממשיכה להתעלק עליו 'טוב, אז תגיד לי שאתה אוהב אותי! אתה הרי אמרת שאני החיים והנשמה שלך'.. והוא עונה לה 'נכון, אמרתי'..
ולסיום הוא אמר לה 'טוב יאללה ביי, אני נכנס לישון, אני עייף מיום ארוך בביה"ס. ביי!' והיא ענתה לו 'ביי אהוב שלי לילה טוב לך' והוא: 'ביי מאמי, גם לך' ..
ולסיום היא רשמה 'הנה סוף סוף יצאה ממך מילה יפה (מאמי) ואני מרגישה עכשיו הכי מאושרת בעולם' ...
-המחשב אצלו בינתיים נסגר והוא הלך לישון ואני ישבתי עוד טיפה להמשיך והיא חשבה שזה הוא..
רציתי שהיא תבין שזה לא הוא -אבל לקח לסתומה קצת זמן לקלוט!
.. כתבתי לה: יאללה ילדה סתומה, עופי לישון!!
והיא : 'המורה, איך אתה אומר לי כאילה מילים??? .. או מי זה? אולי מישהו אחר??'
ואני: 'לא. זה לא המורה. המורה מת ז"ל !! היום הוא מת, תגידי עליו קדיש מעכשיו. ביי!!'
והיא: 'וואו, המורה! אל תדבר ככה! חס וחלילה אם תמות! מה אני אעשה בלעדייך? בלעדייך אני כלום בעולם הזה. בבקשה תבטיח שלא תדבר ככה שוב מאמי!'
ואני: 'הלוווו!!!! עופי לישון, חתיכת שרמוטה קטנה! את לא קולטת מה אומרים לך?!! סססאממק עארס!' ..
.. והיא התחילה לשלוח כל מיני סמיילים בוכים/ עצובים/ YOU NAME IT ... וכל מיני שאלות 'איך אתה מעיז ככה להגיד לי! אתה אמרת שאתה אוהב אותי! ועוד אני תיכננתי להצליח במבחנים ולהמשיך ללימודים גבוהים כדי להיות אולי מורה ואז אני אתחתן איתך. אבל עכשיו אני רואה שאתה מקלל אותי ומתנהג ככה אז אני לא יודעת איך העתיד שלנו יהיה ואני כבר פוחדת ממך שלא תהיה אלים או משהו'..
-בכל מצב, באותו רגע עשיתי לה חסימה (שלא תמשיך לזיין במוח) והלכתי לישון כאילו כלום לא קרה. שיקום בבוקר ויקרא ויבין לבד איפה הוא נמצא מבחינתי.
.. ואז בבוקר התחיל כאן גהינום של וויכוחים. הוא טוען שהתלמידה הזאת יכולה להיות הבת שלו בגיל ואיך אני מעיזה בכלל לחשוב עליו דבר כזה. גם הגיל וגם לסכן את התפקיד שלו כמורה ולעשות פאדיחה..
הוא טוען שמאז שאבא שלה נפטר (6-7 חודשים) היא שבורה נפשית ופתאום התחילה להתאהב בו (כנראה כשמצאה בו איזהשהיא דמות חלופית לאבא או השד יודע מה..)
הוא אמר שבכיתה הוא שם לב לזה והוא מייד דיבר עם אמא שלה שהילדה בתסבוכת של 'התאהבות' וזה מצב בעייתי. הם החליטו להוריד אותה מהעניין כביכול בעדינות (כי היא מאיימת שאם הוא לא יהיה איתה/ יתחתן איתה אז היא תתאבד) וכרגע מחשש לשלומה הם עושים לה כביכול אווירה שהכל סבבה על מנת שהיא תעבור בשלום (ובהצלחה) את המבחנים ורק אחרי זה כבר יורידו אותה מה'שיגעון' הזה בדרך קצת תקיפה יותר (ועדיין עדינה כי היא במצב שביר/ דכאוני).
אני מצד אחד מאמינה באיזה 20% שהמצב באמת ככה.. אבל מצד שני אני מודאגת שהאדון שלי מתעסק/ התעסק עם תלמידותיו.
אני מבינה (נגיד!) שהוא מנסה דרכים עדינות אבל לא מקובל עלי לכתוב לה שהיא הנשמה שלו והוא אוהב אותה (לא חסר מילים חלופיות וצורות עקיפות לסובב אותה מהעניין)!
-מה שגם לאאא מצא חן בעיני זה שהוא מוחק כל מילת אהבה מייד כדי שאני חלילה לא אראה. הוא הרי יודע שאני מעבירה עליו ביקורת צפופה. הוא אומנם מחק את כל תוכן השיחה בסיום אבל כל מילה של אהבה -הוא מחק מייד שהחשש שמא אני אכנס לו ל'ווריד' באמצע צ'אט. כאילו שאני אראה שיחה עניינית בין מורה לתלמידה..
.. פאק !! למחרת היה כאן בלגאן שלם.. הגברת הצעירה מסרבת ללכת לבית הספר/ לעשות מבחנים והיא בבית במצב כסחני של דיכאון ואטרף על עצמה.. והאמא שלה מאשימה אותו/ אותי שככה קיללתי את הבת ה'עדינה' שלה.. (וואלה, הוציאו אותי הלא בסדר כאן!)
ובינתיים אני איתו בכסאח של החיים שלי. אני לא מסוגלת להתקרב אליו או לדבר איתו. נגעלתי עד עומקי נשמתי מהמחשבה על מצב כזה של מורה/ תלמידה (ועוד קטינה!!!) .. כאילו קשה לי להשתכנע אבל מצד שני אני אולי נסערת מידי והמצב אכן ככה עם הגברת הצעירה..?
ומה הסרט של לחשוב להתחתן או לחיות איתו כשהיא תגדל קצת (גיל 18) ומי דף (או עודד לה) במוח את הרעיון המטורלל ?!!
- לא יודעת.. לא יודעת .. אני מבחינתי כרגע בקטע של לקחת את הילדים ולעוף לבית שלי, למדינה שלי.. שלא יראה אותם בחיים. נחיה לבד ואני אחליף שם או משהו .. כשיגדלו אני אגיד להם שאבא שלהם היה איזה חייל או קורבן של תאונה או מה שלא יהיה... גם ככה הם פיצפונים ולא ממש יזכרו אותו.
SORRY על אורך ההודעה, אבל היה חשוב לי להעלות כל פרט (שאולי חשוב לצורך הבנת העניין) .. אני מקווה לשמוע ממישהו עצה מה עושים כי אני על סף התחרפנות.. המוח לא מפסיק לחשוב. האמון נהרס טוטאלית והאמת שגם אני עצמי די ב'דיכאון' מכל ה'סרט' ..
אלוהים גדול ו ,,, תודה מראש !!
