שנים הייתי מוקף בעיתונים, בבית היה העתון האנגלי והגרמני
לצד הארץ, הבוקר וחרות [מי זוכר?]
אני הייתי מנוי על הארץ כ40 שנה [להוציא תקופות חו"ל]
ובוקר אחד - לפני כ20 שנה ויותר, כאשר כבר פרשתי מעיסוקי , יצאתי לגינה - ואין עתון.
איזה טעם יהיה לקפה נויאר-דה-מאטין ללא העתון?[ CAFE [NOIR DE MATIN =השחור של הבוקר...
ואז ישבתי לפתע רגוע מאוד ונינוח מאוד. בלי עתון, רק עם צפצוף הציפורים והמיית הרוח בצמרות הברושים, ואז נפל האסימון. כמה עולה לי העיתון ליום - לחודש- לשנה- לעשר שנים. אלפים, רבבות. ומה התועלת? כלום. שכחה מוחלטת של מה שנכתב לפני שבוע ואיבד מערכו לפני 6 ימים. כמה כסף יכולתי לחסוך במקום לבזבז כספי על הבלים וידיעות וכתבות שאין לי בהם כל עניין ואשר ראו יות כמאמר הצרפתית לעטוף בהם את הדגים בשוק.
צלצלת לעתון וביטלתי את המנוי. מי שניסה יודע כמה קשה להתנתק. נודניקים ללא הפסקה עם סלךח צ'ופרים. לא השתכנעתי.
חתכתי באחת וזהו. לפני השבת הסמוכה הודעתי לקיוסקאי הקבוע שיפסיק לשמור לנו את עיתוני הערב ידיעות ומעריב. - וזהו.
נגמלתי.
היום אני מציץ רק בחינמונים על הספסל בהמתנה לתורי אצל הספר הפדיקוריסטית או השיננית. אך מאחר והם מקפידים איתי מאוד על לוח הזמנים [אני הקפדן] איני מספיק יותר מאשר את הכותרות.. אחת לחודש -די לי בכך.
וזה הסיפור המשמח על איך נגמלתי מקריאת עיתונים.
איך נגמלתי מחדשות ברדיו ובטלביזיה - בפעם אחרת
ונראה לי שגם האינטרנט הולך בדרך הזו.
הוי ספרייתי האהובה - עאיך אפצה אותך על הזמן שביזבזתי בהבלים.