שמי נגזל ממני.

RAFFAELLO G

New member
שמי נגזל ממני.

לא מתאפשר לי להגיע לחלון של משתתפים רשומים.
או להקיש את הקוד ולחזור לעצמי.
בניגו להכרתי פתחתי לי זהות חדשה
עזרו לי לחזור לאישיותי הקודמת
 

argamon

Member
את צודקת אפונה והנה צילום מסך:

ערב טוב גם לי יש ים של תקלות ובמיוחד כשיש לי דפדפן ישן.
> אני מצרף צילום מסך של רשימת תקלות המטופלות עכשיו.
ההודעה בפורום משוב: כשהדף יעלה, אפשר ללחוץ עליו להגדלה נוספת:
[URL]http://bit.ly/1CVkmMO[/URL]
 

Y. Welis

New member
בקיצור - חבל שעברו...

במערכת כזו מורכבת, עדיף לא לגעת.
&nbsp
כמו רשות השידור - אם תיסגר, ספק אם תיפתח. לכן לא סוגרים (ואם תלוי בהם, גם לא יסגרו).
 

RAFFAELLO G

New member
חומר למחשבה - כמה זמן פנוי לקריאה היה לנו

ללא התפוז והטלביזיה.
הרהורי נטישה.
 

עדגיל

Well-known member
מעניין מה יהיה עתידם של הספרים והעיתונים בעוד 10 שנים

 

RAFFAELLO G

New member
ועוד סיפור

שנים -עשרות- שמרתי בארכיון שלי [במוסך הנעול] את כל השבועונים הירחונים החוברות והבטאונים שהרכשנו.
כמו אותות של הפרסומאים, כל מוניטין וכל חוברות שישי ועתוני הילדים וכבר איני זוכר מה עוד. וזאת לצד כתבי עת ספצציפים מחו"ל, קטלוגים, בטאוני אגודות וכיוב. המון לא יספר מרוב.
ובוקר אחד קמנו - ואמרנו - להטיל כל זאת על היורשים? הרי אפילו אנחנו לא מציצים בערימות הלל.
פירסמתי למיטב זכרוני בפורו אספנות את עובדת המצאןתם - והצעתי למעוניינים. נדמה לי שרק לגיליונות 'עתמול' היה ביקוש.

אספנו אחרי כבוד - ללא מי יודע איזה מיון את החומר הנ"ל לשבעה שקי דואר הגדולים [מידתם תראו בסניפי הדואר מאחורי הפקידים] וחיכינו עד שבאה משאית אדניר. שלום לכם......
עוד נשארו לא מעט. מהם משמשים חומר גלם למלאכת יד של אשתי והנכדים. מהם שרצוןני בינתים לשמורץ
ויש כאלה שלבי עדיין לא נותן לי להפרד מהם.
אבל -גם הם ילכו בדרך כל נייר.
עת לאסוף ועת לפזר
 

Y. Welis

New member
תלוי גם בגיל ובמצב. אצלי למשל הכבלים הגיעו בגיל 20

ולמרות זה קראתי בקצבים גבוהים מתמיד, והצלחתי להתמיד בכך כמה שנים.
&nbsp
כי היו תנאי קריאה טובים אז - בלי סלולאריאדה; בלי אינטרנט (המזיק העיקרי) ושקט יחסי.
&nbsp
TV אפשר לשים ברקע; אינטרנט - לא ניתן.
 

עדגיל

Well-known member
אני באופן אישי מכירה שני מקומונים שהשתייכו לאחת

משלושת הרשתות המוכרות - ויום אחד ריכזו את העובדים והודיעו על סגירה. ולמה? לא בגלל שאין על מה לכתוב, לא בגלל שאין עיתונאים - הכל בגלל הפירסום שגלש לאינטרנט ולטלויזיה, שלא לדבר על כך שכאשר עיתון יוצא אחת לשבוע מרבית הכתבות כבר הופכות לפאסה. ולמה: עיתונים מקומיים יורדים בדרך כלל לדפוס ביום רביעי. מספיק שהיה אסון כלשהו החל מיום רביעי ועד יום שישי בו יוצא העיתון - לאנשים כבר לא היה חשק לקרוא על זו שזכתה בפרס ישראל או על הכוכב החדש שהתגלה בבית חולים. איזה שיקולים עובדים עד היום: היחס בין אחוז המודעות בעיתונות לבין אחוז הכתבות עומד על 35-40% כתבות והיתר מודעות. מספר העמודים בעיתון מתחלק תמיד ב-8. הפירסום בעיתונות מאוד יקר, ויש לו גם חלוקה של פרסום בעמוד ימין (זול יותר) או שמאל (יקר יותר), פרסום דאבל באמצע העיתון עולה הכי הרבה כסף. הרבה עיתונאים יוצאים מתוסכלים מזה שהם כותבים וכותבים ואז כשבאים לעמד את העיתון ולהוריד אותו לדפוס מתברר שמודעות נפלו, מספר העמודים הצטמצם (ב-8 עמודים) כתוצאה מכך, ולכן לא פירסמו את הכתבה/ידיעה שלהם.
 

RAFFAELLO G

New member
שנים הייתי מוקף בעיתונים, בבית היה העתון האנגלי והגרמני

לצד הארץ, הבוקר וחרות [מי זוכר?]
אני הייתי מנוי על הארץ כ40 שנה [להוציא תקופות חו"ל]
ובוקר אחד - לפני כ20 שנה ויותר, כאשר כבר פרשתי מעיסוקי , יצאתי לגינה - ואין עתון.
איזה טעם יהיה לקפה נויאר-דה-מאטין ללא העתון?[ CAFE [NOIR DE MATIN =השחור של הבוקר...
ואז ישבתי לפתע רגוע מאוד ונינוח מאוד. בלי עתון, רק עם צפצוף הציפורים והמיית הרוח בצמרות הברושים, ואז נפל האסימון. כמה עולה לי העיתון ליום - לחודש- לשנה- לעשר שנים. אלפים, רבבות. ומה התועלת? כלום. שכחה מוחלטת של מה שנכתב לפני שבוע ואיבד מערכו לפני 6 ימים. כמה כסף יכולתי לחסוך במקום לבזבז כספי על הבלים וידיעות וכתבות שאין לי בהם כל עניין ואשר ראו יות כמאמר הצרפתית לעטוף בהם את הדגים בשוק.
צלצלת לעתון וביטלתי את המנוי. מי שניסה יודע כמה קשה להתנתק. נודניקים ללא הפסקה עם סלךח צ'ופרים. לא השתכנעתי.
חתכתי באחת וזהו. לפני השבת הסמוכה הודעתי לקיוסקאי הקבוע שיפסיק לשמור לנו את עיתוני הערב ידיעות ומעריב. - וזהו.
נגמלתי.
היום אני מציץ רק בחינמונים על הספסל בהמתנה לתורי אצל הספר הפדיקוריסטית או השיננית. אך מאחר והם מקפידים איתי מאוד על לוח הזמנים [אני הקפדן] איני מספיק יותר מאשר את הכותרות.. אחת לחודש -די לי בכך.
וזה הסיפור המשמח על איך נגמלתי מקריאת עיתונים.
איך נגמלתי מחדשות ברדיו ובטלביזיה - בפעם אחרת
ונראה לי שגם האינטרנט הולך בדרך הזו.
הוי ספרייתי האהובה - עאיך אפצה אותך על הזמן שביזבזתי בהבלים.
 

עדגיל

Well-known member
אני לא מבינה: השלכת את כל העיתונים שאספת?

יש עיתונים שאני עד היום שומרת: רצח רבין, הסכם השלום עם מצרים, כמה עיתונים ממלחמת ששת הימים
 

RAFFAELLO G

New member
לא 'אספתי' - כן ,מתוך חולשה ,שמרתי

בעיקר סדרות.[מוניטין שישי דיור עיצוב אותות עתמול כתבים יעודיים .המון.וכד.
גם מוספים גם גזרי עיתונים שששמרתי על נושאים שעניינו אותי.
וכן ,זרקתי כמעט הכל.
אי אפשר להשאיר הכל ליורשים - זה עוול לאלצם לטפל ב'עזבון' שאינו מעניין אותם.
 
אני שומרת עיתונים שנה ושבה לקרוא אחרי שנה

את מה שכתבו על 'התחזית לשנה הבאה' - זה מעניין לקרוא מה התגשם ומה מזה היה עורבא פרח. מה השתנה ומה לא השתנה מאז יציאת מצריים.
 

RAFFAELLO G

New member
פרט לתאריך - מה משתנה בעיתונים

אמור לי איזה עיתון אתה קורא ואומר לך מה כתוב בו.
ואיני רוצה להיגרר....
 

Y. Welis

New member
מצער שאין אותם אונליין. היה חוסך מקום. יש חלק - 'הארץ' מ-85'

אבל ידיעות למשל - רק בספריות (וגם שם לא הכל נקי - חלק מהסריקות מטושטשות). צריך להציע את כולם במנוי.
&nbsp
צריך פרוייקט כללי להמרת מיקרופילמים לקבצי מחשב. לדעתי - עניין די פשוט. אבל המכונה יקרה.
 

עדגיל

Well-known member
אפילו כדאי להחליף למיקרופישיים ביתיים. זה גם לא

תופס מקום.
 

Y. Welis

New member
צריך תיעוד של כלל העיתונות. מעריך שבשלב מסויים הדיגיטזציה

תהיה זולה דיה. מנוי חודשי לכולם, כמו 'נטפליקס' לסרטים וסדרות, יהיה עדיף.
 
למעלה