אנו עוברים שלבים רבים כל כך כאשר אנחנו כאן. אנו משילים מעלינו את גוף התינוק ועוברים לגופו של ילד ומילד למבוגר וממובגר לזקן. למה לא נצעד עוד צעד אחד, נשליך את גוף המבוגר ונעבור למישור הרוחני? זה מה שאנו עושים. אנו לא מפסיקים לגדול; אנו ממשיכים לגדול. כאשר אנו מגיעים למישור הרוחני, אנו ממשיכים לגדול גם שם. אנו עוברים שלבי התפתחות שונים. כאשר אנו מגיעים, אנו שחוקים. עלינו לעבור שלב של התחדשות, שלב של למידה ושלב של החלטה. אנו מחליטים מתי ברצוננו לחזור, לאן ומאילו סיבות. כמה בוחרים שלא לחזור. הם בוחרים להתקדם לשלב התפתחות אחר. והם נשארים במצב הרוחני לזמן ארוך יותר מהאחרים, לפני שהם חוזרים. הכל צמיחה ולמידה, צמיחה מתמשכת. גופנו הוא רק כלי המשמש אותנו בעודנו כאן. נשמתנו ורוחנו הן הקיימות לנצח.
חיינו אינם תוצאה של מעשים וארועים מקריים. מסלולי החיים מתוכננים בתבונה ובקפידה כדי לשפר את התפתחות והלמידה שלנו.
אנחנו בוחרים את הורינו. בדרך כלל אלה נשמות שהיתה לנו מעורבות איתן בגלגולי חיים קודמים. אנחנו לומדים כילדים, כבני נוער וכמבוגרים, תוך שאנו מתפתחים רוחנית וגופנו מתפתח בעולם החומרי. כאשר הנשמה שלנו עוזבת את הגוף, בזמן "מותנו" הפיסי, אנחנו ממשיכים ללמוד במישורים גבוהים יותר, שהם בעצם רמות תודעה גבוהות יותר. אנחנו סוקרים את החיים שעזבנו מאחורינו, לומדים את הלקחים שלנו ומתכננים את גלגולי חיינו הבאים. הלמידה לא נפסקת עם מותו של הגוף.
כאשר הנשמה שלנו נפרדת מהגוף הפיסי, אנחנו מבקרים ברמות תודעה רבות. אחת הרמות החשובות היא שלב הלמידה, שבו אנחנו סוקרים את חיינו. אנחנו חוזרים וחווים כל מפגש וכל מערכת יחסים שהיו לנו. אנחנו חשים את רגשות אותם האנשים שעזרנו להם, שפגענו בהם, שאהבנו או שנאנו, או השפענו על חייהם לחיוב או לשלילה. אנחנו חשים את רגשותיהם עמוק מאוד, משום שזהו כלי למידה חזק מאוד, מעין משוב רב עוצמה, שמתייחס לדרך התנהלותנו כשעדיין היינו על פני האדמה, בגוף הגשמי. אנחנו לומדים באמצעות מערכות יחסים. לכן חשוב שנבין איך נגענו באחרים.
רעיון גלגולי הנשמות מסביר ומבהיר את מערכות היחסים הנוכחיות שלנו. לעתים קרובות, אירועים מהעבר משפיעים על החיבורים שלנו כיום. כאשר אנו נעשים מודעים לסיבות היסודיות, ששורשיהן נעוצים בחיינו הקודמים, אנו מסוגלים לרפא מערכת יחסים נוכחית. מודעות והבנה הן כוחות ריפוי רבי עוצמה.
מתוך הספר: "מסרים מעבר לזמן"
מאת בריאן ל. וייס.
