לשמור סוד
לשמור סוד--
זו מטלה שצריך להתיחס אליה ברצינות.
אמנם דוד של בעלי טען שסוד הוא רק מידע שבינך לבינך
אם חלקת אותו למישהו זה כבר לא סוד
בגלל התפקידים שנשאתי בחיי אני ממש כספת.
ואישית אם מישהו מבקש ממני לא לדבר על הדברים זה מסוג המשפטים העודפים.
הילדים שלי חולקוים איתי הרבה סודות.
ואני בהחלט שומרת אותם. לא מעבירה מילד לילד. לא רק מודות--
גם לא מה נתתי לאחד/ת ולאחר.
אם הם מדברים ביניהם--זה להם ואני לא מגיבה--ידעתי או לא.
החתן שלי מתחלק איתי ועם בעלי כל מיני דברים אישיים.
והכלות--לפי הצורך .אני לא שואלת. הם יחליטו לשתף או לא.
אחת מכלותי התקשתה להכנס היריון--בקשה עיצות והכונה לרופאים מיוחדים.
אני סיפקתי מידע --לא שאלתי ולא חקרתי.
ברגע שנקלטה היא באה לספר לא הבן---ואני ביקשתי--בינתיים אל תספרי חכי עוד חודש חודשים.
אומר את האמת, בתחילת נישואי--היו יחסים טובים עם חמותי--
וכן חלקתי איתה דברים אישיים. היא מעולם לא שיתפה אחרים.
בזה היתה הגונה מאוד.
ורק עוד מילה--
נראהלי שלשמור סוד או לא--זה הרבה אופי וחינוך,
