2 צדדים למטבע

[פרפרי אהבה]

2 צדדים למטבע

והפעם הנושא לפינה הוא: חתונה.

באיזו מידה הייתן מערבות/עירבתן את משפחת החתן/כלה בתכנון וארגון החתונה

האם עירבתן בצורה שונה את המשפחה שלכן

ספרו קצת על ההכנות לחתונה, דברים שעלו במהלך ההכנות בינכן לבין החתן המיועד/כלה המיועדת/חמות עתידית...

 

[פרפרי אהבה]

הצד של החמות

 

[mykal]

ארוע החתונה

כדאי תמיד להזכיר לעצמינו שזה ארוע לערב אחד וחולף,

יש כמה דברים שעזרו
לעבור את ה'תהליך' של הארוע בשלום.

פטנט אחד שרשום על שם חברה טובה---
תחליטו מראש על תקציב לארוע--ומשם תזרמו.
זו החלטה ששמה גבולות ברורים. ומקלה מאוד גם על חילוקי הדיעות
והבדלי "הדגשים" של כל המעורבים הענין.
וענין שני----לצד שלי---כלומר בעלי והילד המתחתן--כל הזמן אמרתי--הארוע עובר,
והחיים מתחילים---אל תתקוטטו על דברים--
אם הם לא ירצו משהו ולנו זה יהיה עקרוני--נבקש--יצליח טוב,
לא יסכימו--נבחן אם שוה לנו להשקיע ולהוסיף (לאחר הבהרה והסכמה שלהם)
לא כדאי, נחליק ונותר.
באמת היו מעט מאוד הבדלי גישה--והסתדר.
אנחנו לא דיברנו עם הצד השני--גם לא עם החתן/כלה אלא המתחתן שלנו עשה זאת.
בס"ה עבר בשלום ובעיקר בלי משקעים.
היו ארועים שחלקנו חצי חצי, היו משפחות שרצו שכל צד יממן את ארחיו,
היה ארוע שהזוג קיבל את הסכום שכל צד נתן לחתונה והם החליטו.
שיהיה במזל טוב למתחתנים.

 

[פרפרי אהבה]

הצד של הכלה

 

[dori78]

אוטוטו שנה...

ההורים שלי מאוד דומים באופיים להורים שלו ולכן לא היה שום שוני ברמת המעורבות.
מכיוון שהתחתנו בגיל מבוגר יחסית (32.5, 37.5) וכנראה גם הודות לאופי של ההורים,
לא היה עלינו לחץ משום צד לערב יותר מדי. כנראה שאחת הסיבות היא שלא ביקשנו מההורים שקל לכיסוי החתונה.

אני מלכתחילה לא רציתי 'אירוע', מבחינתי היה אפשר להגיע עם ההורים לרבנות ולתקתק עניינים בחצי שעה.
במקרה כזה הייתי מתאפרת ומסתרקת בעצמי, לובשת שמלה לבנה יפה שיש לי כבר כמה שנים ואני מאוד אוהבת...
האמהות התעקשו שח-י-י-ב-י-ם להזמין את X ואת Y ואת Z, מפה לשם נהייתה רשימה של 50-60 איש ואז אמרתי
שלקהל כזה, שלא עם כולו אני מרגישה 'בבית' אני מרגישה צורך לעשות 'הצגה' - עלכל מה שמשתמע מזה.
הבהרתי לשני הצדדים שבמקרה כזה אני מצפה מהם לשתף פעולה - נגיד לא לבוא בג'ינס, טי-שירט וסנדלי שורש.
התקבלה ההחלטה שיהיה 'אירוע' ויצאנו לדרך, כשאנחנו מתכננים הכל לבד.

היו כמה פרמטרים שהיו חשובים לנו מאוד ולכן ידענו שיש דברים שאנחנו לא מתפשרים עליהם:
למשל, שהאורחים שלא רוצים לקום לרקוד לא ייאלצו לדבר בצעקות.
אז סגרנו במקום פתוח ולא באולם, שבו המוזיקה משתלטת.
לא לקחנו די ג'יי אלא מפעיל שרב"צ ומסיבות עבריות, שזו ממילא המוזיקה שאנחנו מעדיפים.
למשל, שאנשים לא יסבלו מהעובדה שהחלטנו להתחתן במיקום ובתאריך מסוים.
אז סגרנו בגן שנמצא במקום שאין בו הרבה לחות ומכיוון שהוא רחוק טיפונת לקחנו אוטובוס לטובת מי שלא רצה לנהוג לשם.
למשל, שהצמחונים והטבעונים לא ייאלצו להסתפק ב"תוספות" כשלקרניבורים יש מגוון של 4 מנות לבחירה.
אז רבתי עם מנהל הגן עד שנתנו לי הבטחה שיהיו שתי מנות לבחירה, כשאחת מהן מתאימה גם לטבעונים אדוקים.
לא מצאנו לנכון לערב אף אחד אחר בהחלטות הללו, מכיוון שאלה היו דברים עקרוניים מבחינתנו.

כל ההחלטות שקיבלנו היו במסגרת אילוצי התקציב, כשהנחת היסוד היתה שיהיה לנו סכום מסויים מהמתנות
(בחישוב צנוע יחסית למה שנהוג בשוק הזה, כי אף אורח לא צריך לכסות בחירה שלנו במיקום/קייטרינג/לבוש מסויים)
וכל הזמן בדקנו שיש לנו מאיפה לשלם, גם אם אף אחד מהאורחים לא יביא מתנה.

הדבר היחיד שבו עירבנו את ההורים היה ערב הטעימות, כשבסופו של דבר את ההחלטה הסופית
עשינו אנחנו - כמי שמכירים את מרבית האורחים, גם הצעירים וגם המבוגרים.

מה שכן - החתונה היתה ביום שני בשבוע ולא התראינו מיום חמישי שקדם לו.
שלחתי את בן הזוג להעביר את השבת בבית הוריו, עד היום אמא שלו מקפידה לציין שזאת המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לה.

 

[הייתיאביבקיץ]

הם לא התערבו בכלל, למרבה המזל

וגם לא ניסו להגיד לנו מה נכון ומה לא נכון.

חמותי ניסתה פעם אחת בדרך מאד עקיפה להגיד משהו, עשינו את עצמנו כאילו לא שמענו, ובזה זה נגמר

 

[חייבתלהגיב]

 

[כפרקי]

התערבו, אבל...

היה לנו חלום על חתונה אלטרנטיבית ומסיבונת בחצר של ההורים. חמי התערב בנימוס ונינוחות שהיה קשה לעמוד מולה ושכנע שהחתונה תהיה יהודית כשרה ויש לו כמאה אורחים שאם לא יזמין ניצור לו כאב ראש לדורות. עם הזמן כשההכרות שלי עם המשפחה המורחבת גדלה הבנתי עד כמה הוא צדק. ככל שההכרות שלו איתי גדלה הוא הבין את גודל ההקרבה האישית שעשיתי כדי שהחתונה תהיה יהודית למהדרין לכבודו והוא מוקיר לי תודה גדולה.
היה לנו חשוב מאוד לא לצאת עם חובות מארוע שבכלל לא רצינו ומצד שני גם לא לבקש מההורים סיוע. עשינו חישוב גס של 250 שח לאורח ולפיו בנינו את הארוע. אולם צנוע, בחורף כשזול משמעותית. שני זוגות ההורים לא התערבו בארגון הארוע עצמו.
לאמא שלי היה חשוב מאוד לשלם לי על השמלה/איפור/שיער כי אני הבת היחידה. אבל הבחירה היתה רק שלי ובזה הסתיימה התרומה הכספית שלהם לחתונה.
את המתנה של חמי קיבלנו כעבור שנתיים כשקנינו בית. האחים של בעלי קנו בית בסמיכות לחתונה והסתבר שחמי ממש ישב על קוצים עם הכסף הזה וחיכה שנקנה גם.
&nbsp
&nbsp

 

[שרון של אופיר]

אנחנו נתנו להורים יד חופשית

בהתחלה עוד ניסינו לתכנן לבד.
ואז, כשהבנו שמה שאנחנו רוצים לא יעמוד בתקציב שיש לנו (החלום היה חתונת קיץ, בגן אירועים באזור השרון. מימון עצמי בלי עזרה בכלל מההורים. ואז למדנו שחלק גדול מהמשפחה שלי לא מביאים מתנות כספיות אלא מתנות "אמיתיות", וחלק גדול מהמשפחה שלו מגיעים בהרכב מלא ומביאים צ'ק קטן מאוד), ההחלטה הייתה לשחרר.
המשפט שאבא שלי כל הזמן אמר (לי ואחר כך לאחי הצעיר שהתחתן עשור אחרי) - חתונה זה רק 3 שעות מהחיים. יותר חשוב איך יהיו הנישואים מאשר איך תיהיה החתונה. ולאור המסקנה שהגענו אליה - החלטונו שבאמת לא חשוב איך תראה החתונה כל עוד הוא ואני נהיה שם עם המשפחות שלנו והחברים.
אז ההורים עשו סיבובים באולמות באזורים שלהם, ובדקו קשרים וחברים לקבל הנחות. ככה ההורים שלי מצאו לנו אולם באור יהודה, שהיה סביר לטעמי (בלי יותר מידי שנדלירים, נוצצים, מראות וקירות ורודים).
ההורים של שנינו בחרו את התפריט - שיתאים גם למשפחה שלי וגם לשלו. ועוד הוסיפו מנות גלאט לטובת מוזמנים שצריך.
אנחנו בחרנו את הצלם וה-DJ, לפי הטעם שלנו.
הדבר היחיד שההורים שילמו בפועל - השמלה שלי הייתה מתנה מההורים שלי. החליפה שלו - מתנה מההורים שלו.
את כל היתר אנחנו שילמנו. אבל זה שההורים ניהלו את המשא ומתן מול האולם הביא להנחה גדולה והגדלת התפריט.

בסיכומו של דבר - בתמונות לא רואים שזה היה בחורף, באולם. רואים חתונה שמחה, משפחה מתרגשת, וחתן וכלה מאוהבים. וזה מה שחשוב.

(ובפועל - קיבלנו 25 מתנות של פיירקסים, תבניות, צלחות, ומצעים. ועוד הרבה צ'קים משפחתיים של 300 ש"ח וסכומים דומים. אבל סיימנו את החתונה עם עודף, שסייע באותה שנה)

 

[חייבתלהגיב]

מזל שידעתם מראש

בפני מה אתם עומדים.

 

[שרון של אופיר]

אכן

זה המקום היחיד שבו הרשימות של "מי הביא מה ובאיזה אירוע" הציקו את עצמן. ידענו בפני מה אנחנו עומדים מבחינת הערכת צפי מתנות

 

[אשה מרציפן]

יפה יפה

התגובה המבינה שלכם הכוונה, יצא לי לשמוע תגובות פחות מבינות מצד זוגות על אורחים מהסוג שאצלם מקובל לתת מתנות ולא צ'קים. כשהייתי מוזמנת לחתונות כאלו זה דווקא מצא חן בעיניי, אבל אני מבינה את הבעייתיות שקיימת מחוץ למגזר.
&nbsp
יש לי בת דודה תושבת חו"ל שבאה להתחתן בארץ - מסתבר שבקהילה שלהם זה דיי מקובל, עושים חתונה קטנה בארץ בעלות שנמוכה משמעותית מחתונה במדינה שלהם (מודה שזה הפתיע אותי), מודיעים כמעט שנה מראש לכל האורחים שמתכננים את החופשה השנתית שלהם בהתאם, והיות שגם ככה מזמינים רק את האנשים הכי קרובים הם באים בשמחה וסופגים את העלות של הטיסה והלינה. אנחנו הקרובים מהארץ היינו המיעוט בחתונה הזאת, וגם היחידים שהביאו צ'קים - בני הזוג הכינו רשימת מתנות כמקובל במולדתם, למרות שגרו ביחד לפני כן, והמתנות חיכו להם כשחזרו כזוג נשוי.
&nbsp
אני זוכרת שנתקלנו בבעיה איפה לשים את הצ'קים, פנינו למפיקה הישראלית של האירוע שהודתה שלא חשבה להביא תיבה לצ'קים...

 

[פשוט בחורה]

עשו כמה דברים בלי לשאול אותי

1.קנו לי קישוטים לחתונה בלי לשאול מה אני רוצה
2.קנו מלא אלכוהול בלי להתייעץ
3הוסיפו מנות
4.שילמו לי על החתונה
ממש לא היה אכפת לי ההיפך , הכל היה מושלם ואלו הדברים שבאמת לא הזיזו לי
אבל ....הם רצו להביא זמר מופרסם ( ממש אבל - )
ורק בגלל שהמקום עשה בעיות כי היה אפשר להביא אותו עד לשעה מסויימת זה התבטל
אחכ ראיתי אותו בחתונה אחרת ואמרתי תודה לאל שלא היה לי זמר
כל האנשים בחתונה היו עם הטלפונים ורק צילמו אותו

 

[ביזיון ברשת]

אף אחד לא התערב בשום דבר

רק התייעצתי עם גיסי על מקומות לאירוע כי הוא היה בעל קייטרינג בעבר ומנהל חתונות...
&nbsp
הדבר היחיד שעירבתי בו את המשפחה זה בטעימות מכמה סיבות:
1. גיס אחד שהוא שף והוא מבין באוכל.
2. גיס שני שהיה בעל קייטרינג ומפיק אירועים/מנהל אירועים וחתונות אז יש לו הבנה איך הכל צריך להיראות.
3. היו הרבה אורחים לאמא שלי אז זכותה להביעה את דעתה - כמו למשל שלא מגישים עדשים בחתונות כי פעם זה נחשב אוכל עניים בלה בלה בלה.
אז התחשבתי בדעותיהם, אבל ההחלטה הייתה שלי בסופו של דבר (מבחינת בן זוגי הכל היה טעים אז הדעה שלו לא נחשבה)
&nbsp
חוץ מזה, שיתפתי את אמא שלי ואחיות שלי בענייני שמלת הכלה... כי זה חלק מהכיף של להיות אמא ואחיות של הכלה.
&nbsp
כשהלכנו לקנות לו בגדים, הוא מאוד רצה שאמא שלו תביע דעה אז עשינו איתה שיחת סקייפ לשאול מה דעתה (למרות שיסלחו לי כל החמות, לא ממש עניין אותי מה דעתה ואני כן ממש אוהבת אותה)
&nbsp
אני לא יכולה להבין משפחות שמתערבות בעניין החתונה כמו בבחירת מקום, איזה אוכל יוגש, איזה יין יוגש, איזו מוזיקה תושמע, מי יעמוד מתחת לחופה, מי יעצב את השמלה, אילו נעליים לקנות, מעצב שיער, פרחים וכל זה... זה לא עניינו של אף אחד פרט לכלה ולחתן.

 

[אמאשלשון]

לחמותי ואמא שלי לא משעמם בחיים והן ממש לא חיפשו

לעצמן תעסוקה נוספת באירגון חתונות.

הזמנתי אותן לראות את השימלה ולטעימות הגיעו גם האבות ובזה התחיל ונגמר החלק של המשפחות

 

[בשמת9]

לקחתי את חמותי לבחור איתי שמלה לפני שלושה עשורים

בחירת האולם הייתה על ידי גיסתי אחות של בעלי והיה מאוד מוצלח מכל בחינה. בעלי ואני בחרנו את המוסיקה והתפריט. אח של בעלי הגיע איתו למדוד חליפה. בסלון היו אחותי הרווקה (הייתה) ואחות בעלי..