סיפורי ילדות
במסגרת איסוף החומר לספר על יבנאל, אני מעלה שם כל מיני סיפורים שלילדים היום אין שום מושג שככה חיו פעם הילדים, בלי אייפון שמייפון ובלי טלויזיה ומחשב, בלי מעדנים ופינוקים , ובכל זאת חיינו היו מלאים ועשירים ומותירים בנו זכרונות רבים לכל אורך חיינו.
אגב, ממש היום הצלחתי למצוא את הספר "קידי ילד הערבה" שהיה ספר הרפתקאות וקיבלתי אותו ליום הולדת עם הוצאתו לאור ב-1954, והוא היה מרתק בעיניי (אז כולם היינו משוגעים על ספרים, גם היום), והנה אחרי חודשיים ההורים היו צריכים איזו מתנה לבר מצוה, לקחו לי את הספר ונתנו כמתנה. היה לי כעס עצום עליהם בגלל זה. והנה ממש היום הצלחתי לאתר את הספר והוא בדרך אלי (המחיר 75 שקלים, זה בערך פי מליון מכמה שהוא עלה אז.....) ממש כמו שהצלחתי לאתר את מכונת הכתיבה הרמס בייבי שעליה כתבתי את יומן מלחמת ששת הימים,שלום הגליל כשהיא איתי על צריח הטנק ועוד המון דברים.
החלטתי להפוך את הספר "ריח הזבל ניחוח חציר - יבנאל" לפלטפורמת סיפורי ילדות מטבעות, קרית עמל, נהריה, טבריה ועפולה (משם עברנו לחולון, שם כבר התגייסתי לצבא).
אחי ראה זאת וישב אף הוא להעלות זכרונות, ואמנם כבר כעת יש לי המון סיפורים על החיים שלנו אז כילדים.
זה לא סופר שכותב על ילדים, אלא "הילדים לשעבר" שכותבים על עצמם, על חייהם ו-"הרפתקאותיהם" בילדות ובנערות.
אני שמח להחלטה זו כי כך יש לי עוד פלטפורמה לתיעוד החיים האחרים כמו שחיינו פעם, לטובת הזכרון לדורות הבאים. לא שאני רואה את הדור העכשבי רץ לקרוא את החומר, כי זה לא כתוב ב-"מה נשמע", אז זה לא מענין.....
אבל אולי אחרי שאמות אם כל מה שיש לי לא ייזרק לפח אלא יישמר לדורות הבאים, אולי......
