+ קצת על הקאסט החוזר בעונה 26
זה לא דבר מובן מאליו שסדרת ריאלטי מצליחה לספק עונה מצויינת גם אחרי 25 עונות, זה רק בא להראות שליהוק מוצלח הוא כל הסיפור ושבסופו של דבר אנשים רגילים כמו דניס ומלקולם, שפשוט אוהבים את הסידרה והמשחק, הם גם אלו שיוצרים את העונות הטובות ביותר.
בהרבה מובנים הניצחון של דניס הזכיר לי את הניצחון של סופי על קוואצ', הנה שוב מקרה בו אספקטים של שחקן מסויים (קוואצ' וליסה) נתפסים שונה אצל הצופה ששותף ללבטים של השחקן ולתובנות שלו לגבי המשחק, מאשר אצל המושבעים שרואים את אותו שחקן באור שונה לגמרי (מעניין גם שבשני המקרים דת הייתה מעורבת), מה גם שגם לדניס וגם לסופי יש תכונות ביטצ'יות ומתנשאות שיותר מוסתרות מהצופה.
בכל מקרה צריך לשבח את העורכים שהצליחו ליצור אלמנט כלשהו של מתח בגמר, בעונה שבה לאורכה כל השחקנים חזרו ואמרו שאם דניס או מלקולם בגמר הם מנצחים בהליכה.
הפרק עצמו היה דיי נטול התרחשויות, דניס קצת אכזבה אותי שהדבר שגרם לה לפנות נגד מלקולם היה החוסר התחייבות שלו לגבי הפיינאל 3, ולא זה שהוא פשוט היה דורס אותה בגמר. המועצה האחרונה הייתה נקודת האור בפרק, פנר היה מבריק לגמרי ופחות או יותר סיכם את העונה כולה עם הנאום שלו- סקופין וליסה היו מובלים ולרגע לא הבינו שהם בדרך לכיוון יחיד אל הפסד בטוח, בדיעבד גם ניתן היה לראות בצורה גורפת, שאכן ההדחה של אבי היה טעות של מיליון דולר עבורם.
הריוניין היה אחד הטובים שהיו בעונות האחרונות, הרגיש קצת כמו תאונה עם שלל הcringe moments שהיו בו-ליסה מבלבלת את המוח 5 דקות על היחסים בין אלוהים,המשחק וכל מה שבינהם, בזמן שהיא מטרחנת שלאלוהים לא אכפת מהמשחק, היא באותה נשימה ציינה שהניצחון של דניס הוא גם חלק מהתוכנית האלוהית (דניס בתגובה החזירה לה פרצוף נוטף מהתנשאות).
העובדה שג'ף שואל את מלקולם אם הוא היה חוזר לעונה נוספת בזמן שהוא כבר יודע שהוא יודע שהוא חזר מהצילומים של עונה 26 לפני כמה שבועות, ההתפרצות של דוסון (לגביה אני מקווה שג'ף כבר הספיק להוציא צו הרחקה), הניסיון שלו לדובב את קרטר, כל הריב והמרירות הפתטית בין פיט לRC, עם כל הבלגן הזה עד סוף הריוניין אבי מרייה נשמעה כמו המתמודדת הבוגרת והמאוזנת ביותר בקאסט.
לגמרי מצפה לעונה הבאה, שעל סמך הקאסט (הדיי מוזר) שכבר ידוע, צפוייה להיות משעשעת ביותר.