הרהורים לגבי שיר של אש ושל קרח..

[פיית המשאלות25]

הרהורים לגבי שיר של אש ושל קרח..

היי לכולם, אני צופה סמוייה בפורום ודווקא הפעם הרגשתי צורך להגיב,
האם עוד משהו חש את אותה אכזבה כמוני מהסדרה? (הספרים )
אחרי שסיימתי לקרוא את ריקוד עם דרקונים, אני ממש מרגישה שהעלילה לא התקדמה לשום מקום בשני הספרים הארוכים האלו. זאת אומרת, היתה עלילה שבחלקה מרתקת ובחלקה לא הבנתי מה בדיוק אני קוראת בגלל שלל הדמיות החדשות שנוספו, יש לי הרגשה שבעיקר בספרים האחרונים הסופר מעמיס דמויות בקצב, כל דמות היא ריקה יחסית ולכן מאוד קשה לזכור אותה בהמשך. אני למשל עדיין מנסה להבין מהם בדיוק הנשאים ברוח ומיהו המלך מרופט, ועוד כל מיני שאלות...
עוד דבר לגבי העלילה- בתכלס לא הרבה קרה בשני הספרים האלו, לא כמו הספרים הראשונים למשל.
בנוסף, ממש לא אהבתי את הקצוות הפתוחים, כל דמות סיפורה נגמר בחוסר ידיעה (כמו ג'ון שלג, דאני) ואיכשהו כן ציפיתי שהסופר יסגור את העלילה, אם לא לכל הדמיות לפחות את חלקן.
מה גם שיש הרבה נושאים שעוד פתוחים מספרים הקודמים-

קטיילין שהוקמה לדחייה אבל לא יודעים מה קורה איתה כלל,
ריקון שמאז הפרידה מבראן לא שמענו מילה עליו

לדעתי 2 הספרים הבאים (שהבנתי שעדיין נכתבו למרות שיש להם שם) מיותרים לחלוטין אם הם הולכים להמשיך באותו כיוון, כי קשה לי להאמין שבאמת יסגרו כל הקצוות. זה אפילו קצת מזכיר לי את כשור הזמן שסתם נמרח למסטיק אינסופי.
אני אישית חושבת שלסופר כשרון כתיבה עצום אבל אולי בגלל ההסרטה של הספרים הוא מרגיש צורך להוסיף עוד ועוד כאשר אין באמת על מה..
בקיצור אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא

 

[avivs]

מבחינתי

הסדרה די הסתיימה אחרי הספר השלישי.
התחלתי את הרביעי עם ציפייה למשהו פחות טוב בגלל הפיצול של הדמויות, אבל אחרי יותר מ100 עמודים זה הרגיש שמרטין רק מנסה לסבך עוד יותר סיפור שגם ככה היה מסובך מדי.

אני שמח שיש את סדרת הטלוויזיה שמשלבת קטעים מהספרים הבאים.

בכל מקרה, עברו כמה שנים מאז שוויתרתי על שיר של, ומאז קראתי סדרת פנטזיה של עשרה ספרים מסובכת פי כמה. אני חושב על לנסות שוב את הספר הרביעי, כי שמעתי שהחמישי יותר טוב.
מה שמרגיז אותי בעיקר זה שהיה לו משהו בראש, והוא פשוט הלך עם זה לאיבוד. אני באמת בספק אם ייצא לסדרה הזו ספר אחרון שיכתב על ידי מרטין.

 

[פיית המשאלות25]

לדעתי אפשר ורצוי לוותר על החוויה

אם לא מבחינת העניין, אז מבחינת העיקרון ששום דבר לא נסגר, להפך, העלילה מסתבכת עוד יותר,
כך שאם הספרים הבאים יצאו במרווח אין סיכוי שאזכור מה הלך בספר החמישי ועוד יותר לא יובן מה הולך שם
לכן אם כבר אתה מתכוון לקרוא- אז רק שייצאו הספרים הבאים..
אגב מסכימה מאוד לגבי מה שכתבת- גם אני מרגישה שהיה לו רעיון וקו מסוים- ואיפשהו מרוב פיצולים הדרך הזאת כבר אבדה. אני לפחות הרגשתי שהספר אמור היה להתמקד בבני סטארק, ואילו בספרים האחרונים מזכירים אותם באולי 3 פרקים.

 

[רונן שפירא1]

מסכים לגמרי

בספר האחרון כבר לא מצאתי את הידיים והרגליים ולא הבנתי מי נגד מי ומה.... כשכל פעם העלילות פונות לכיוונים חדשים עם דמויות חדשות...
פתאום דמויות שוליות קמות לתחיה ונהיות מרכזיות ואחרות נעלמות..
אולי זה באמת הכוונה, מן שחזור של מלחמת השושנים באנגליה....
אבל התוצאה מסורבלת ומבולבלת...
לא בטוח שאחכה לספר השישי

 

[restored]

הספר הרביעי ישב אצלי בבית 6 שנים

ואמרתי שעד שלא יצא הספר החמישי ויהיה אצלי בבית (כריכה רכה באנגלית) לא אקרא אותו.
כשהגיע הספר החמישי אליי, התחלתי לקרוא מההתחלה ולכן לדעתי הספרי מצוינים כולל הרביעי והחמישי.
יש כמה דברים קטנים בספר הרביעי והחמישי שקשורים לסרסיי, אבל ממש אין לי טענות על הספרים.
על הסופר יש לי טענות רבות, זה מאה אחוז נכון, אבל לא הספרים.

הסדרה היא זבלונית שמתחפשת לאיכות, הכל עירום ויעני איכות.
ברגע שחרגו מהעלילה של הספרים (במידה שחורגת מההנחה של המעבר מספר לטלוויזיה) הסיפור נגמר מבחינתי.

 

[nick at noon]

אני לא מאוכזב

לספרים

אולי זה קשור לכך שקראתי את כל חמש הספרים ברצף לאחר שראיתי את עונה 1 של סדרת הטלביזיה.
אבל לגבי הטענות שלך עם חלק אני מסכים ועם חלק לא. את כותבת שציפית שהסופר יסגור את העלילה לחלק מהדמויות. זאת סדרת ספרים שעוד לא הסתיימה, אז למה שהוא יסגור את העלילה על דמויות חוץ מאלו שהוא הורג. ככה הסתיימה עלילה של כל דמות שלא מתה בכל אחד מהספרים.
אני מסכים שיש הרגשה שלא קורה הרבה בספר 5. אם כי למעשה קורה המון. יש את כל המסע של טיריון למזרח. מגלים יורש חדש שמתחיל מלחמה חדשה בווסטרוס. המון קורה במירין עם דאני, הדרקונים ומלחמה בפתח. המון קורה בצפון עם ג'ון, משמר הלילה, סטאניס ומשפחת בולטון. גם שם מלחמה בפתח.
הבעיה כמובן שבשני האזורים הספר נגמר לפני שבעצם יש מלחמה.
חוץ מזה יש המון מידע נוסף. על הפלוגות החופשיות, על וולנטיס, על וייט הארבור, על המצב המנטלי של ת'יאון על הכוהנים האדומים ועוד. הרבה מהמידע הנוסף הזה מגיע מידי דמויות חדשות שעולות (ולפחות במקרה אחד מתות) כדמויות נקודת מבט. אנחנו מוצפים במידע ובפירוט שאולי לא דווקא נחוץ אבל אותי לרוב מעניין.
ונכון יש עדיין הרבה נושאים פתוחים מספרים קודמים אבל התחושה שלי היא שברור שעד ייתיחסו אליהם. לגבי חלק אפילו נרמז באיזו דרך. את מה שקרה לריקון נגלה בוודאי דרך דאבוס בספר 6, מפני שהוא נשלח למצוא אותו. ואת מה שקורה עם קייטלין נגלה דרך ג'יימי ובריין.

אני מאמין שבשני ספרים האחרונים העלילה תסגר בצורה ראויה. כמובן אני גם חשבתי אותו דבר לגבי LOST, אז מה אני יודע.

נ.ב. אני לא ידע למה את מתכוונת ב"הנשאים ברוח" ו"המלך מרופט" אני לא בטוח אם פשוט שכחתי או שזה עניין של תרגום.

 

[פיית המשאלות25]

|ספוי

כנראה שזה באמת עניין של תרגום...

הנישאים ברוח הם אלו שעזרו לנסיך הדורוני במאמציו להגיע לדאנריז, והמנהיג שלהם הוא המלך המרופט
כזכור לך הוא נשרף ומת ע"י הדרקון הירוק כאשר דאני ברחה על גבו של השחור
מה שבילבל אותי זה שהיו כמה אזכורים עליהם ואפילו פרק שלם על "המלך המרופט"
אבל התיאור שלו סופר כאילו שאנחנו כבר אמורים להכיר אותו מהיכן שהוא- כוונה בלי הסבר או תיאור מקדים של הדמות , וכו'.
ואז הוא" נעלם" ופתאום חוזר כשאר מתואר שקוונטין פנה לעזרתו (אני מאוד מקווה שאני לא מתבלבלת בשמות)

בכל מקרה... יכול להיות שזה אותו סיפור כמו מליסינדה, ש"קבלנו" אותה כחלק מהעלילה כמו דמות ותיקה, ובפועל רק בהמשך קבלנו עליה עוד פרטים.

בכל אופן זה מסתכל שמי יודע כמה זמן עד שייתנו לשאלות האלו פתרון...
ודרך אגב, אני מצטערת על ה"חפירה". גם אני סיימתי לקרוא את כל הסדרה ברצף, פחות או יותר (קשרים טובים עם מח' ההשאלה בספריה) ואני שונאת שאחרי כל ההשקעה בקריאה אני עדיין עם חוסר הבנות...

 

[רונן שפירא1]

מבחינתי אחרי הספר השלישי זה כבר נהיה מבולבל

וחסר כל התפתחות הגיונית

 

[חולה על הישרדות 6]

אני די יוצא דופן בדעותיי בנושא

פגשתי אנשים שחשבו שספרים 4-5 הם התדרדרות, ואנשים שחשבו שהם בכלל לא התדרדרות והם רק מעשירים את העולם והסיפור, ואנשים שחשבו שהספר הרביעי אמנם חלש אבל החמישי מפצה על כך. אני לעומת זאת, מסכים לגמרי לגבי ההתדרדרות- אבל רק החל מהחמישי. הוא באמת היה מבולבל, חסר פואנטה, עמוס לעייפה בדמויות והתרכז יותר מדי באנשים ובמקומות שהוא לא עושה שום מאמץ לגרום לכך שיהיה לך אכפת מהם. הרביעי לעומת זאת, הוא לדעתי מבריק וטוב בדיוק כמו השלושה הראשונים. נכון, הוא מתחיל לאט, למען האמת 200-300 העמודים הראשונים משמימים למדי, אבל כשהוא תופס קצב (אמנם לא בגזרת האקשן אלא יותר בפוליטיקה הפנימית בין הדמויות) הוא נהיה מרתק ממש. והפרקים של סרסיי אדירים נקודה.

 

[כריכרכה]

את מוזמנת לפורום הסדרה, מס' 1096

שמוקדש גם לספרים (וקיים הרבה לפני הסדרה). וכעת לספוילרים:

בעיני לפחות כל הזמן הספרים נמצאים בירידה, החל מרצח נד בספר הראשון, עובר במסעות אריה לשומקום בספר השני וכלה בחתונה האדומה בספר השלישי. על הרביעי והחמישי כמובן אין צורך להרחיב את הדיבור.

לגבי המריחה של מרטין, היא התחילה אי אז בשנת 2001 הרבה לפני שהסדרה הייתה באופק. הסברה היא שבגלל הוא פרפקציוניסט הוא למעשה היה רוצה להוציא את הסדרה בבת אחת כך שהספר הראשון יכלול רמזים מוכמנים לספר השביעי וכו'.. והעובדה שהוא בוחר לא לעשות זאת (משיקולים כלכליים) גורמת לו לתסכול הולך וגדל.

מעבר לכך הוא נהיה סלב גדול ומוזמן לכנסים בכל רחבי העולם ושיתופי פעולה מפה ועד להודעה חדשה והוא מאוד נהנה ומתמסר לדברים האלה. אבל כל זה לא חדש וכבר קיים לפחות עשר שנים.

 

[מכור אנונימי לקולה]

לדעתי דברים כמו הרצח של נד והחתונה האדומה הם מה שעושה את הסדרה למיוחדת...
מה לדעתך היה צריך לקרות?

 

[כריכרכה]

כבר כתבתי על זה באריכות בפורום 1096 בעבר

זה טוב לריאליזם ולחוסר הוודאות שמפתיעים אותנו לפעמים, הבעיה שאצל מרטין זה הפך לוודאות הפוכה, מעין סדרת "בואו נתעלל במשפחת סטארק", אז את כבר יודעת שברגע שנדמה יהיה שיקרה לאחד הסטארקים משהו טוב אז כמובן יקרה הגרוע מכל.

וזה כמובן צפוי ולא מעניין (מעבר לעובדה שאותי לפחות זה מרגיז).

 

[פיית המשאלות25]

מסכימה מאוד

את הרצח של נד עוד קבלתי בשוייון, בקטע של "ואוו זאת הפתעה"
זה אפילו קצת הזכיר לי למה כ"כ אהבתי את הסדרה 24, כי שם גם "פרות קדושות" ודמויות מפתח היו נתונות לסילוק
אבל מכאן ועד להרוג את ג'ק באואר...

בהקשר לספר, הרגשתי שעם הרצח של רוב וקטליין, זה פשוט נהיה מוגזם. בהחלט גישת "בו נתעלל..."
צריך קצת לשמור על דמות מפתח בסיפור.
נכון שאולי זה הופך את העלילה לצפויה אבל זה מה שמהווה בסיס יציב לקהל הקוראים , לדעתי לפחות.

 

[פיית המשאלות25]

מה שכתבת מסביר דבר נוסף

למה בתודות הוא כותב שהספר היה "קריעת תחת" (ציטוט מדוייק)
למה לירוק לבאר ממנה אתה שותה ?

 

[agamkedem]

דאבוס סיוורת' נשלח בידי לורד מאנדרלי למצוא את ריקון.

קייטלין מבלה את חייה החדשים בציד פריים ולהיות מעצבנת. היא נפגשה עם בריאן מטארת'.

הספרים הבאים אמורים להיות הסיום של הסדרה, כן, "משתה" ו"ריקוד" היו לא טובים כמו הטרילוגיה הראשונית (שנכתבה בעצם כטרילוגיה על נפילת בית סטארק), אבל דאינריז סוף-סוף עזבה את מפרץ סוחרי העבדים, ובפעם הראשונה מזה שנים יש צבא טארגרייני (?) בדרום. העלילה ללא ספק התקדמה לפתרון.

הספר השלישי נגמר בכאוס שאחרי שתי החתונות, ובספרים האחרונים הכאוס הזה שכך - יש מלך, יש מועצה קטנה, יש לורד חדש לצפון, ומלחמת חמשת המלכים נגמרה כמעט סופית.

 

[מכור אנונימי לקולה]

כול כך נכון!

כול קו העלילה החדש של גריף בספר החמישי מרגיש ממש מצוץ מהאצבע, דאני לא עושה כלום (אבל ממש כלום), קו העלילה של קוונטין- מיותר ולא מוסיף כלום (למה הוא מבזבז כול כך הרבה זמן על דמות שגם כך מתה בלי לעשות שום דבר חשוב?), ולמי לעזעזל אכפת מבריאן... (מהפר הרביעי, אבל עדיין...)

רק קו העלילה של ג'ון שלג היה עוד איכשהו סביר, וגם זה רק בגלל מה שקרה בסוף....

אני חושב שאני הפסיק לקרוא את הספרים פה.

 

[restored]

גם נד מת בספר אחד, אבל מותו הביא (עם ספוילר)

למלחמה ולבסיס האירועים כולם.
המוות של קוונטין הוא מצוין , אני אוהב שמתים כל מיני חארות כאלה, אבל מותו הביא לכך שדאניירס ברחה עם הדרקון ולמדה לשלוט בו (פחות או יותר).
עכשיו גם לדעתי הפראים האלה יהפכו למשרתיה.
אין לי מושג מה התרגום שלהם לעברית.

 

[מכור אנונימי לקולה]

בדיוק,

נד היה דמות מרכזית והמוות שלו הניעה את העלילה. קוונטין היה סתם דמות תקועה ולא קשורה לכלום.
אני חושב שמרטין היה יכול לגרום לדאניירס ללמוד לשלוט בדרקון שלה גם בלי לבזבז עליו כול כך הרבה זמן..