מפתיע משהו..
נתחיל עם הסוף - כשקלרה רואה את עצמה התמונות מהעבר במחשב היה חביב ביותר (כשהילדים גילו אותן), וכשקלרה ראתה את עצמה בלונדון הויקטוריאנית ואמרה שזה לא נכון כי היא הייתה ביורקשייר הויקטוריאנית. הדוקטור התכוון לקחת אותם ללונדון של אותה תקופה ובטעות נחת ביורקשייר - שני עתידים אפשריים? עוד פריצה ברצץ הזמן? בכל מקרה זה מאוד מעניין.
מדלגים בקצרה על כל עלילות הדוקטור ומגיעים ישר לחלק שבו הוא נמצא תקוע, עד שג'ני (שעכשיו אני מאוד אוהבת אותה - טוב שנתנו לה זמן מסך) comes to the rescue.
בכלל - כמעט חצי פרק בלי הדוקטור וקלרה ועדיין מחזיק - זה הישג מרשים ביותר.
גברת גילי פלאוור הייתה נוראית. במובן של הבן אדם הכי נוראי. ובסוף כשהיא מבקשת מחילה מהבת שלה והיא עונה לה never - מעולה. וקטע עוד יותר חזק זה שהיא הרגה את התולעת ההיא בברבריות של התקף זעם טהור.
הדוקטור היה מאוד פסיבי בפרק הזה ובכל זאת עבד מצוין. פרק טוב. מאוד.
פרק הבא גיימן? יופי
