ברונקוס-סיהוקס, סופרבול רימאץ׳
איי איי איי זה כאב...
זה הרגיש כמו אחד המשחקים הכי קשוחים וכואבים שראיתי. כמות הקסדות שהתעופפו שם באויר הייתה מוגזמת לגמרי והיו שם כמה פגיעות (חוקיות ברובן) שהיה ברור שהשקיעו בהן קצת אקסטרה.
ובהתאם, גם הניקוד היה נמוך מאוד. ההגנות עשו את המשחק הזה. למרות הדרייב המנצח של סיאטל בהארכה, אין לי טענות להגנה של דנבר, הם נתנו פייט רציני ואם לא כמה טעויות בהתקפה, הם היו משאירים את סיאטל על סקור הרבה יותר נמוך.
בסה״כ, עם כמה שזה מבאס לצאת לשבוע ביי עם הפסד כזה (ועוד עם הפאקינג דולטס באותו מאזן), אני די מעודד מהמשחק הזה. זה היה פייט במלוא מובן המילה והברונקוס הוכיחו שמה שקרה ביום ראשון השחור בפברואר לא יחזור גם השנה.
בתכלס, אני באמת חושב שהשחקן ה-12 ניצח לסיאטל את המשחק הזה. אם המשחק היה בדנבר, הוא היה נגמר אחרת. היו גם שלוש שריקות תמוהות עד מזעזעות (אופסייד של מייל וחצי שהשופטים הרימו אחריו את הדגל כאילו לא קרה כלום, פי.איי גס וברור שלא נשרק ועוד אחת שאני לא זוכר, אבל ממש הרגיזה אותי בלילה), אבל לא באתי להתעסק בתירוצים.
בגדול, לא רואה את סיאטל חוזרים לסופרבול השנה, אלא אם יצליחו להשיג יתרון ביתיות לכל הפלייאוף (ובשביל זה צריך לנצח גם בחוץ לא מעט במהלך העונה), וגם אם כן, ואם דנבר יהיו אלה שיחכו להם שם, התוצאה תהיה שונה מאוד.