המצב הבטחוני ואנחנו

[Sigal H]

המצב הבטחוני ואנחנו

המצב הבטחוני, כפי שכולנו יודעים, לא נפלא בלשון המעטה. לא משנה אם גרים בדרום, בצפון או במרכז - בכל מקום מרגישים.
אני לא טובה בניסוחים כרגע, אבל תהיתי אם גם אתם מושפעים מהמתח הזה, אם הוא משפיע על כאביכם בדרך כלשהי? ואם כן, מה עושים?

 

[ויויאן טאץווד]

יש לי שיטה - לא לשמוע חדשות

די קשה לביצוע אבל אפשרי.
כך המתח לא משפיע על הכאבים כי אתה לא יודע כלום

בשבוע שעבר הייתי בצפון ומישהו בא אלי ואמר לי שיש הרגשה של מתיחות, לא היה לי מושג על מה הוא מדבר. אבל אז בדרכי חזרה למרכז ראיתי שחלק מצה"ל התיישב שמקום שבו אני מתעתדת לגור.
וגם מאז לא שמעתי חדשות. זה עובד.

מוטרדת מהכאבים האישיים שלי ודי לי בהם, בלי התוספת של אירועים חיצוניים.

אז תודה על העדכון, אני מסתפקת בדיווח שלך, לא צריכה את רוני דניאל שיעשה פרצוף מפחיד

שיהיה בהצלחה לכולם: בצפון, מרכז, דרום בים וביבשה.

 

[bimbo15]

מותק, רוני דניאל לא עושה פרצוף מפחיד. יש לו כזה

 

[ויויאן טאץווד]

נכון

מעדיפה את אטילה שומפלבי בכל מצב, לדיווח חדשות כאלה ואחרות. הוא חינני ונינוח ויש לו מבטא חמוד (ה-ונגרי).
גם הפרצוף של יונית לוי עושה עצירות

 

[bimbo15]

מדוע היא כועסת תמיד?

 

[Sigal H]

אפשר להבין

זה - ברמת חומרה אחרת - מה שאני עושה עם התחזית. לא רוצה לדעת אם ומתי יהיה חורפי, תנו לי להנות מהשמש כשהיא ישנה, עם הקור נתמודד כשהוא יבוא. כל זה טוב ויפה, אבל אנשים משום מה מתעקשים לדבר על תחזית קודרת לפני זמנה וקצת הורסים לי את הבועה.
&nbsp
נו באמת, אנשים. קצת שתיקה לא תזיק להם

 

[Sigal H]

משפיע, אבל אחרת

אני דוגלת, בהשראת מרפי, בשיטת המטריה.
מכירים את זה שדווקא ביום ששכחת לקחת מטריה יירד גשם? אז תמיד לקחת מטריה כדי שלא יירד.

יש לי תיק חירום מוכן בהישג יד, אם כי רחוק מן העין שזה טוב. הכנתי אותו דווקא בתקופת אסונות הטבע שלי, כאשר צפיתי להנאתי בשלל דרכים של היקום לדפוק לנו את החיים ואולי גם את המוות (ויויאן, דלגי על הקטע הזה): רעידת אדמה, שיטפון, צונאמי, נפילת מטאוריט, התפרצות קרני גמא, סופה, שריפה, מגיפה, זיהום אוויר מהתפרצות הרי געש, וגם מלחמה, טילים וחומרים לא קונבנציונלים (ובכל התסריטים האלו מי שמפחידים אותי יותר מכל, מי שאיתם אני באמת לא יודעת איך אפשר להתמודד, הם לא האסונות כי אם האנשים). מעבר לכך שזה מרתק, זה גם איכשהו מרגיע ולא מקפיץ אוטומטית את הכאב, הדופק או החולשה בזמן אמת (לא שאשאר בלעדיהם, אבל לפחות לא יהיו חזקים הרבה יותר מהרגיל אלא רק קצת), ואולי יותר חשוב - מכניס לפרופורציות, משאיר לי את הראש פנוי לנהוג בחוכמה, לדאוג לאנשים אחרים וכמה שפחות להיות נטל עליהם. לא יודעת אם זה ישנה משהו בסופו של דבר, אבל לפחות אדע שניסיתי. הכאבים הרציניים, מנסיון העבר, יבואו אחר כך, כשאוכל סופסוף להרפות, עם ריבית. מדינה מטורפת. עולם מטורף.

והסיכום של כל זה הוא פחות או יותר: בשבילי, לחשוב על הדבר הרע הצפוי לעומקו מאפשר לא לחשוב עליו יותר מכאן והלאה. כלומר, כולנו מתישהו נמות - אנחנו או מישהו אחר - וזה הולך לכאוב שאי אפשר לתאר; עכשיו שזה ברור - בואו נתרכז בחיים.
זו רק דעתי, לכל אחד השיטה שלו.

מקווה שזה יצא הגיוני.
בכל אופן, שולחת לכם חיוך ודשא מנוקד כולו כלניות,
סיגל

 

[ויויאן טאץווד]

שכחת להוסיף לרשימה אבולה

כן, שיטת המטרייה. גם אצלי. בפעם היחידה שהחלטתי שאני לא צריכה את התיק תרופות קרוב אלי אז חטפתי איזה משהו נורא, על אי במרחק עצום מהציביליזציה. אז יש לי סוג של בית מרקחת קטן איתי בתיק תמיד, על משקל המטרייה.

וכן, יותר מהפחד שלי מסיטואציות אסוניות אני פוחדת מהתנהגות של אנשים במצב כזה.

וגם אני בגישה שלך, של לחשוב על הדבר המפחיד לעומקו

, לחשוב מה אפשר לעשות כדי להתכונן אליו, להבין מה אי אפשר - ואז להרגע.

וגם אני בדרך כלל מעדיפה לדעת דברים מאשר לא לדעת, אבל לגבי המצב הבטחוני במדינה הזו, אחנו כל הזמן לפני או תוך כדי או קצת אחרי מלחמה, מסוג זה או אחר, באיזורים אחרים של הארץ, אז אני מתייחסת לזה כאל גוש אחד. אנחנו במצב מלחמה. נקודה. כבר עשרות רבות של שנים.

 

[Sigal H]

יפה אמרת

עצוב כמה שזה נכון. מצב מלחמה.
&nbsp
האבולה כבודה במקומה (במקומו? שכחתי את החוק) מונח, נכנסת לסעיף "מגיפה". יש גבול כמה היא מרגישה מיוחדת

 

[ויויאן טאץווד]

אכן, טעות שלי.

אחר כך ראיתי שכיסית את זה עם "מגיפה".

סתם פשוט אם מחפשים מילים מפחידות, זו אחת מאלה שזורקים עלינו.

 

[Sigal H]

מילים מפחידות זה כיף

הזכרת לי סצנה מ"מלך האריות". מכירה?
https://www.youtube.com/watch?v=yhZ0TKdgJGg&feature=youtu.be&t=52s
(משום מה תפוז לא מקבל את הזמן שהגדרתי אז אם את רוצה לחסוך 52 שניות פתחי את הקישור ביוטיוב)

חופן חיוכים

 

[bimbo15]

כבר אמר מישהו חכם, שהחיים הם לא פיקניק. אז תודה על הדשא

מנוקד הכלניות, שעושה לי טוב. אני רואה אותן מחייכות