מה בפינה - שימוש בהומור

[ניריתסקוטלנד1]

מה בפינה - שימוש בהומור

השימוש בהומור הוא חלק מאיתנו, מי יותר ומי פחות, ההומור מלווה אותנו כל הזמן. כאשר אנחנו עוברים לחיות בתרבות שונה, ההומור הופך להיות שדה מוקשים. לא תמיד אפשר לתרגם הומור, זה פשוט לא עובד. לפעמים ההומור הוא משחק מילים, לפעמים זה זיכרון קולקטיבי ולא תמיד נשמע טוב בשפה ומקום אחר.

האם מצאתם את עצמכם במצבים מביכים בגלל שימוש בהומור?

האם אתם מרגישים יותר נוח להשתמש בהומור מול מבוגרים או ילדים, יש הבדל?

האם סיגלתם לעצמכם הומור חדש אחרי המעבר לחו"ל? האם יש דברים שלא נראו/נשמעו לכם מצחיקים בהתחלה והיום זה שונה?

האם יש הבדל בשימוש שלכם בהומור כאשר אתם בין ישראלים או עם אנשים ממקומות אחרים בעולם?

תרגישו חופשי לעלות כאן כל דבר שמתאים לנושא – מצחיק או עצוב

 

[AlicePJ]

לי יש חוש הומור מצוין

אני מצחיקה את עצמי בלי סוף. אני לא בטוחה שגם אחרים שותפים לצחוק, אבל אני נהנית
&nbsp
אני לא מובכת בקלות אז לא זכור לי מצב מביך בגלל הומור.
&nbsp
אני משתמשת בהומור גם מול הילדים וגם עם מבוגרים, ומתאימה את סוג ההומור לקהל.
&nbsp
בעקבות המעבר התחלתי מאוד להוריד את כמות ההומור הציני. האמריקאים הרבה פחות אוהבים את זה מהישראלים (או שזה אולי היה פשוט אופנה בתקופת המעבר והיא עברה גם בישראל? אין לי מושג).
&nbsp
מול ישראלים אני ארגיש חופשי לצחוק על ישראל/יהדות/ישראלים, אבל מול אמריקאים אני לא חושבת שאעשה זאת באותה צורה. יש דברים שרק אם אתה "משם" אתה יכול להבין את הבדיחה כמו שצריך, ואני מפחדת שאמריקאים יחשבו שזה רציני ולא בדיחה.
&nbsp
לאחרונה גיליתי בפייסבוק קבוצה בשם "ממים של הורים" ובעקבותיה גם "ממים של נשים" ועוד כל מיני קבוצות ממים. אני מתפקעת מצחוק מהקבוצות האלה באופן יום-יומי. ממליצה לכל מי שבפייסבוק להצטרף. אני לא כותבת, רק קוראת, אבל בהחלט שמתי לב שעכשיו אני מצמידה לכל סיטואציה בחיים מם, ממש התחלתי לחשוב ב"ממית" (מהמילה MEME).
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

אוי, אני מכורה כבר לממים

2 קבוצות מדהימות בעיני.
אני חושבת שממים זו דרך גאונית להתבטא.
לגמרי חושבת ממית

 

[ניריתסקוטלנד1]

אפשר הסבר על הקבוצות ממים?

הם קבוצות סגורות ולא ניתן לראות על מה מדובר, מעבר להסבר על הקבוצה. מה זה ממ?

 

[AlicePJ]

אני לא יודעת איך להסביר את זה טוב כל כך

אבל מם זה כמו תמונה שמהווה אילוסטרציה למצב, וגורמת למשפט או מצב להפוך למצחיקים בגלל התמונה ומה שהיא מבטאת. תצטרפי, זה באמת שווה את זה! רק לא להכנס מהעבודה כי אז ישאלו אותך למה את צוחקת לעצמך כל הזמן...

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני כבר ביותר מידי קבוצות,

ובעלי סקוטי, אז כמו שכבר אמרנו, קשה לתרגם הומור ואין לי את מי לשתף פה

 

[יוקלילי]

תכנסי לקבוצה סקוטית

 

[פרפרי אהבה]

אני הגעתי למסקנה שלא מבינים פה הומור "ישראלי"

וציניות בכלל קשה להעביר פה.
לדוגמא:
אמרתי בצחוק לאחות הראשית במרפאה אחרי ששאלה אם הזרקתי את כל הזריקות ולקחתי את כל הכדורים: "כן, לקחתי את כל הממתקים"

עם חיוך שובב ולקח לה מלא זמן להבין.
כשאמרתי לרופא (ישראלי)- ישר הבין

&nbsp
אני חושבת שבעקבות המעבר, רמת הציניות שלי ירדה.
והכי מוזר, שמתי לב שאני צוחקת מדברים שבעבר לא הצחיקו אותי- סרטונים מצחיקים שפעם היו עוברים לידי מבלי שהיה לי איכפת מוציאים ממני כן את הצד ההומוריסטי.
&nbsp
אני בעד לצחוק ולשמוח, זה נותן סיבה טובה לחיות

 

[ניריתסקוטלנד1]

גם אצלנו ציניות לא עוברת.

אמירות כמו החדר נראה ממש נפלא, על חדר מבולגן לא עוברות פה בכלל, הם לא מבינים את זה

אני חייבת להודות שאני מאוד לא אוהבת את הציניות הישראלית, זה מאוד מתנשא בעיני.

 

[alphadelta]

שייכות והומור

אני חושבת שהרגשת השייכות שלי קפצה דרגה כשהתחלתי להבין את ההומור פה. זה דורש הבנה מסויימת של תרבות. כמו שאמריקאי לא יצחק מההומור של הגשש החיוור.

 

[יוקלילי]

האנדרסטייטמנט האנגלי הנפלא

ייתכן ובחסות החשיפה הממושכת לתרבות בריטית, שהחלה כבר בכיתה א' בתכניות העבר כמו 'כן הראש הממשלה\השר' ו'מישהו משרת אותך' (ראשית שנות השמונים...), ובהמשך למונטי פייטון, מצאתי את עצמי נהנית משיח ההומור המקומי. כבר בשבועות הראשונים שהיינו פה, המקומיים יצרו איתי שיחה לא מחייבת ומלאת הומור דק בהזדמנויות שונות, כמו תור במרפאה, חנויות, אוטובוס וכו'. השיחות הקצקצרות תמיד היו שופעות ולמעשה אף נשענות על ההומור המקומי, וזה מיד נתן לי הרגשה טובה. תמיד יש להם מה להגיד, ותמיד בצורה נעימה ומשעשעת. לא אכפת לי שהם לא יהיו חברים שלי, אבל זה יוצר אווירה חברתית ותרבותית נעימה. בדרך כלל רק חייכתי, אך פעם אחת גם עניתי משהו וזה זכה לתגובה לבבית, ואז הרגשתי שאני בדרך להבין את השפה המקומית.
ההומור הזה חסר לי בארץ, על אף שאני אוהבת מאוד תכניות הומור ישראליות. בכל אופן, האדם שהכי מצחיק אותי עלי אדמות הוא בעלי, וזו הסיבה שהתחתנתי איתו (בין שאר התכונות).

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני מאוד מתחברת למה שכתבת

שכאשר אנחנו מתקשרים עם הומור, אנחנו מרגישים יותר "בבית". נוצרת דינמיקה אחרת.

 

[forglemmigej]

הומור ישראלי הוא מה שאומרים לוסט אין טרנסליישן

האמת הרבה פעמים מראים פה סרטים ישראלים מתורגמים ואני רוצה לראות איך יעבירו את רוח הטקסט ומה שקורה הרבה פעמים קופצים על ביטויים שפשוט זר לא יבינם , זה לא רק בהומור.
אותי מצחיקים לפעמים אנשים מאד מבוגרים פה שנולדו וימותו באותו איזור הם חיים צורת חיים כל כך סטרילית וזה מזכיר לי את האפיפיור שלקח לעצמו מישהו שיעבוד קצת על הדמות הציבורית שלו וזה יצא בסוף איזה רבי אמריקאי שמתמחה בסטנד אפ , גם האפיפיור חי בעולם סטרילי הוא באמת רוצה לספר בדיחות יהודיות לעדר מאמיניו..
כמובן שעם ישראלים הכל זורם יותר חלק כי לא צריך להסביר להם כלום , כשרק הגעתי המליצו לי לראות סדרות של הומור כדי להבין את המילייה האמת שלא נפלתי מהרצפה לכסא , אבל שוב זה בגלל שזה דמוי תרבות וצריך אולי להוולד פה כדי לרדת לשורש הצחוק.
כמו שאחרות ציינו פה גם אני הפסקתי לגמרי עם הציניות הישראלית יש בזה משהו גס ולא תרבותי