מה בפינה – מה הייתי עושה אם...

מה בפינה – מה הייתי עושה אם...

"...לפני קצת יותר משנה החליטו הדס ואלדד לעזוב את העבודות שלהם, להשכיר את הבית, להוציא את הבנות מבית הספר - ולקנות כרטיס טיסה לצפון הודו, כשתאריך החזרה נשאר פתוח. התוצאה הייתה טיול של כמעט שנה בהודו, נפאל, תאילנד, סרי לנקה, לאוס, וייטנאם והאיים המלדיביים, שבמהלכו פגשו אנשים מכל העולם, עשו טרקים, ראו נופים מדהימים והתגבשו כמשפחה באופן שקשה להגיע אליו בחיי השגרה. ..."

את הנושא הזה שלחה לי חברת הפורום. הכתבה המצורפת מטה מדברת על משפחה שמתמודדת עם חרשות בצורה מדהימה, אבל הנושא שלנו יעסוק דווקא במהלך אחר שלהם - לקחת חופשה של שנה מהחיים ולעשות משהוא בשביל המשפחה שלהם.

מה הייתם עושים אם...
אם לא היו מגבלות (כסף, מחויבויות וכולי) אם לא הייתם שומעים את כל רוצי טובתכם
אם היה הכל פתוח ואפשרי מכל מגבלה שאפשר לחשוב עליה. מה הייתם עושים אחרת. לימודים? טיול? מעבר למקום/מדינה אחר?
תתנו לדימיון ולרצונות הכי כמוסים פתח. ואולי זה מה שבעצם עשיתם ולכן אתם הורים לילדים בחו"ל?

מצ"ב הכתבה במלואה:
http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4751019,00.html

כרגיל, תרגישו חופשי לעלות פה מה שנכון לכם והוסיף מה שמתאים לכם.
 
הייתי מגשימה את החלום שלי לפתוח גן


גן שכולו בדרכי החינוכית, בלי להתפשר על צוות -רק אנשים שדוגלים בגישה החינוכית שלי, שרואים את הילדים כמו שאני רואה אותם, הייתי דואגת למשחקים מיוחדים, אוכל בריא ומזין ומקום שיהיה הבית של הילדים והוריהם.
&nbsp
&nbsp
 

alphadelta

New member
בית של הילדים והוריהם

אהבתי את הניסוח. לפעמים הצוות ולפעמים ההורים שוכחים שכולנו פה יחד לאותה מטרה.
 

Sinophile

New member
מחליפים מקום מגורים (מדינה) כל 3 שנים לערך!

ומטיילים המון המון המון ברחבי העולם.
 

alphadelta

New member
מטיילים יותר ומתנדבים יותר

מטיילים יותר בתור משפחה. ומתנדבים יותר בתור משפחה.
 

forglemmigej

New member
מה זאת אומרת מה הייתם עושים (נשמע כמו חיים הכט)

כבר עשינו.
רובנו עברנו למקום אחר בעולם ,ליבשת אחרת, שפה אחרת,מדינה אחרת,למזג אויר אחר,
למה תמיד אנשים תופסים הרפתקאה בחיים רק כטיול גדול למזרח,השינוי שאנחנו עשינו הוא יומיומי סיזיפי לא פשוט בכלל,ודורש מאמצים נפשיים לא קטנים

, הם רק מטיילים אבל חוזרים לבית הישן בסופו של דבר,רק רציתי להעיר שאני לא אסע בחיים ל"מזרח" מהסבה הפשוטה של חוסר טוטאלי בזכויות אדם שם , נורא מה שקורה בתאילנד, לאוס, סין, וייטנם טיבט או נפאל,לא מוכנה להשאיר אצלם את מעט הגרושים שלי,לטייל זה לא להיות עיוור למה שמתרחש סביבך זה לא רק להתלהב ממראות נוף יפים או מקדשים אלא גם מבני האדם שמסביב ככה אני מכילה טיול .

אני לא רוצה להיות שיפוטית אז לא אגיד מלה על הסמטוכה הגנטית כי כל אדם עושה את הבחירות שלו איך שמתאים לו.
 
בסה"כ החיים שלי מחייכים אלי מאוד כרגע. אין תלונות.

דווקא ההגירה שלנו היא מתוך אין ברירה. בעלי פשוט לא מצא את עצמו בישראל והיה במצב נפשי קשה מאוד. עזבנו את ישראל כשאמא שלי ז"ל היתה עם סרטן סופני וזה הדבר האחרון שהתאים לעשות באותו זמן, אבל פשוט לא היתה ברירה. זו היתה אחת ההחלטות הכי קשות שעשיתי בחיים


החלום הקטן שלי הוא לקנות קמפרוואן ולנסות לטייל באירופה. אבל אני בן אדם של מיסגרות אז טיול כזה של חודשים כנראה ממש לא מתאים לי, אבל כן הייתי שמחה לטייל יותר, והכי חשוב, פחות להתחשבן לגבי הוצאות
 

alphadelta

New member
מגיע לך שהחיים יחייכו:)

אנחנו גם אנשים של מסגרת. יחד עם זה, כשאפשר , אנחנו לפעמים יוצאים לטיולים של שבועים - חודש. ופשוט יוצרים לנו מסגרת בתוך החופשה. מעין סדר יום ללא סדר יום. נשמע לא הגיוני, אבל זה איכשהו כן. מאד הייתי שמחה לטייל יותר. זה זמן משפחה נטו שאין לו תחליף. והילדים , שכבר בני עשרה, גדלים כל כך מהר. וכמו שאת יודעת לצערך, החיים כל כך שבירים. אז החלטנו שאנחנו פשוט מנצלים את הזמן יחד , כל עוד יש אותו. קמפרואן נשמע חלומי.
 
למעלה