לאחרונה פצח 'חבריקו', בהזמנת ידידיו היוצרים הותיקים מהבראנז'ה לערבי הוקרה, כאילו הכנה לקראת יציאתם המוקדמת לפנסיה. הראשון בתור היה חיים שריון, אחריו משה תלם, בשבוע שעבר הוזמן להתארח בהרקדה מיודענו שלמה ממן. אין לי בעיה עקרונית עם אירועים גריאטריים, כאלה שיהיו חגיגה מאתגרת להנאת הרוקדים, המקדישים להרקדה מזמנם החופשי. אבל להעביר ערב שלם של ליקוקים הדדים של המארח לאורח ובהפוכה. אבל מי צריך בהרקדה שניים שניראים ביחד וכל אחד לחוד, עייפים מהחיים כמו סוף הדרך. ולא בדיוק יודעים מה הם עושים שם ליד הפודיום במשך כל האירוע.
חבריקו מרקיד שלנו, ככה עושה בושות לאורח שלך. מסכן הבן אדם רק התייצב במרכז הרחבה, הכנסת לו שוס עם ריקוד הזוגות שלו "תלבשי לבן" (נעמי שמר) משנת - 1985. אתה מודיע במיקרופון שזה ריקוד שלו שאנחנו רוקדים מדי פעם, ואילו הוא עומד נבוך, עם בת הזוג ולא יודע בכלל על מה אתה מדבר. עד שנופל לשלמה האסימון, והוא מתנצל שהריקוד נלמד רק פעם אחת בהשתלמות, ומאז הוא לא נרקד כלל ? בהמשך אתה עושה פדיחות ליוצר, ומשמיע לריקודיו הידועים, מנגינות מוסיקליות בלתי מזוהות, שהשד יודע מאיפה הקרצת אותן. עיבודים שהקצב שלהם ממש לא משתלב עם הריקוד. גם ככה שלמה לא אמור לזכור את צעדי הריקודים שהוא עצמו יצר, או מאין בא ולאן הולך. את זה הית אמור לברר ולתאם מראש, הגיע הזמן לגלות אחריות למחדלים מבלי לחפף.
בתקופה האחרונה היה נדמה שחבריקו מאוהב במיקרופון. הערב של ממן היה כזה מעיק של אין סוף בירבורים, ממש כמו תסמינים של 'אובסיסה מקרופוניה'.
מה שהכי הכי מסקרן מאוד, מי יהיה העונש הבא שלנו !
